מי מכיר את האיש שבקיר? הטיול אל מערת המקדש

February 5, 2018

 המדינה שלנו קטנה ולפעמים נראה לי שכבר קשה לה להפתיע אותי. ולא רק זה, יש גם את העניין הזה שהיום הכל נגיש ופתוח, ולא צריך להיות סייר על שמכיר כל חור כדי למצוא טיול שיניח את הדעת. ויוצא ככה שבשבתות השבילים קצת עמוסים עבורי וכבר קשה למצוא מקום של לבד, של שקט. מקום נטול פוזות למצלמה, כזה שבו זה רק המשפחה אני והנוף והרוח.

אולי בפוסט הזה אני תוקע לעצמי גול עצמי, אבל הטיול הזה שבעוד כמה שורות אספר לכם עליו, הוא בדיוק הטיול הזה שכל כך התגעגעתי אליו. לא הרבה מכירים אותו, ומוטב שכך.

איך אפשר לספר על טיול שיש בו דרך יפה, נוף דרמטי, קצת מסתורין והרבה שלווה מבלי להגזים מצד אחד, אבל מצד שני להעביר את התחושות? אני אנסה...

בגליל המערבי לא רחוק מהישוב אבירים מסתתר אחד הטיולים הכי יפים בארץ. ממש לפני הכניסה לאבירים מתחיל שביל שבסופו יביא אתכם למקום שהכינוי "סוף העולם" יתאים לו בדיוק. בקצה השביל מצוק תלול, תחתיו זורם נחל כזיב הנפלא. את זרימת המים בין עצי הדולב האדירים ניתן לשמוע בנקל, וגם את הרוח הנושבת בין ההר אל הנחל. ובמצוק מערה אשר זכתה לכינוי "מערת המקדש" על שום ממצאים שהעידו על טקסי פולחן עתיקים שנערכו בה- אחלה מקום לפולחן.

וליד המערה על קיר הסלע חריטה ייחודית מסוגה בארץ ובה חייל רומאי לבוש שריון וחרב בידו. מי חרט על הסלע את הדמות המסתורית? בדמיוני אני רואה שני חיילים רומאים, אולי ברחו ממבצר המונפורט שנמצא מעבר לנחל אל המערה. אולי נמאס להם להלחם? או שמאסו בחיי ההוללות רוויי היין והמשתאות שוודאי נערכו באולם המפואר שבמבצר? וכל שרצו היה קצת שקט. ונוף. 

בכל מקרה, ניתן להמציא ולחשוב על עוד הסברים שונים ומשונים ללמה וכיצד נחרטה הדמות על הקיר. מומלץ לעשות זאת עם הפנים אל הנוף ולא אל הקיר עצמו. כי הנוף מהמערה חברים, הוא דרמטי. ועל כמה מקומות בארץ אפשר להגיד שהנוף בהם דרמטי? כזה שמעורר השתאות. הנחל הזורם למרגלות המצוק, התפתלות הנחל בין הרכסים מצטרפים לפאזל מרהיב של נוף גלילי שאין כמותו.

למרות שלא ניתן להגדיר את השביל אל המערה כקשה , הטיול יתאים למשפחות מיטיבות לכת או לכאלו שסוחבים את טפיהם במנשאי גב.

כאמור, את הדרך נתחיל ממש לפני הכניסה לישוב אבירים בנקודה בה הכביש מתעקל חזק שמאלה. תחילה נצעד בשביל המסומן בצבע שחור. השביל יורד בתוך חורש אלונים טחוב בחודשי החורף ומוצל בקיץ. כשנגיע לפיצול עם שביל כחול, נבחר בו לעוד הליכה של כק"מ. הקטע הזה של הטיול עובר בשטח פתוח רחב ידיים המעוטר בשלל כלניות ורקפות בחודשי החורף. לאחר ק"מ, שוב פיצול- הפעם שמאלה, בשביל ירוק. לאחר כ-400 מ' בשביל הירוק שעובר בחלקו על קצה המצוק (נא לשמור על הילדים) נגיע אל פינת הקסם. הקטע הזה של השביל עובר בשטח קצת טרשי שמאט את ההליכה אבל לא משהו שמקשה במיוחד. גם פה, בחורף פורחות בין הטרשים המוני רקפות ביישניות. מומלץ לקחת את הזמן ליד המערה ולנצל את הזמן טוב טוב כדי להנות מהנופים והשלווה. החזרה למציאות שמחכה לכם בחניה תהיה קשה ואכזרית ואתם עוד תגעגעו לטיול הזה.

החזרה לאוטו באותה דרך, ואם רוצים לגוון (ולהאריך קצת את הדרך) נחזור בשביל הירוק עד למפגש עם שביל מסומן אדום, נפנה בו ימינה ונלך כשני ק"מ על דרך ג'יפים עד לחזרה לכביש ממש ליד הנקודה שבה התחלנו.

אני רק שאלה:

כמה הולכים? 4-6 ק"מ תלוי איך חוזרים לרכב.

וזה קשה? כמו שכתבתי, לא במיוחד אבל זה לא מסלול משפחתי שגרתי.

יש צל? בתחילת המסלול קטע חורש אלונים, אבל שאר המסלול חשוף לשמש.

כמה עמוס שם? ממש לא עמוס, אולי בעצם כן... אחרי הפוסט הזה.

עוד משהו? בחייאת אל תשאירו זבל בשטח.

 

אם אהבתם את הפוסט, ואתם רוצים לקבל את הפוסט הבא ישירות למייל שלכם, פשוט הרשמו כאן.
זה לא מסובך, ולוקח בדיוק עשר שניות.

 

 

Please reload

Recent Posts

Please reload

Archive

Please reload

Tags