טיול בניחוח קייזרשמרן - אוסטריה עם ילדים חלק ב'

August 28, 2018

את החלק השני של הטיול שלנו לאחר חמישה ימים באזור זלצבורג/סטיריה החלטתי לקיים באזור טירול. גם פה, ניסיתי לצאת מהקופסא ובעקבות המלצה מחבר החלטתי להתמקם בעמק זילרטל שפחות מוכר למטיילים הישראלים.

לפני שנתקדם, כמה מילים על העמק. הכניסה לעמק זילרטל מכביש E60 ממש במחלף שבו פונים צפונה לאגם אכנזי. כל שנדרים בעמק כך יגבהו ההרים ויהפכו מרשימים יותר. העיירה המרכזית בעמק היא מאירהופן שמוכרת אולי לחובבי סקי. קצת אחרי מאירהופן מתפצל העמק כמו לשון של נחש. דרך אחת מובילה אל קרחון TUX שעוד ארחיב עליו בהמשך, והדרך השניה אל אגם schlegies המרהיב. גם הקרחון וגם האגם סמוכים מאוד לגבול האיטלקי. מפלי קרימל נמצאים כארבעים דקות נסיעה מזרחה ממרכז העמק, ואינסברוק במרחק דומה לכיוון צפון ומערב.

 

כפי שמיד תבינו, העמק מציע כל פעילות אפשרית למשפחות עם ילדים קטנים ומעלה - גם פה לא חסר מה לעשות והחוכמה היא כרגיל בטיולים מהסוג, הזה להחליט דווקא מה לא עושים.

שנתחיל?

יום 1 - יום מעבר עם טיול גשום במפלי קרימל

אנחנו מתעוררים ליום מעונן וגשום, מבט מהיר בשלל מקורות המידע המטאורולגים שלי מבשרים לי שהדרך שהיתה צפויה להיות יפה במיוחד תלווה בעיקר בתיאורים שלי על "מה היה אפשר לראות אם לא היו עננים". קצת לפני שאמירות כמו "פה אמור להיות מושלג" ו"שם יש בעקרון פסגה יפה" מתחילות להמאס על נוסעי הרכב אנחנו מגיעים לתחנת העצירה שלנו במפלי קרימל.

לאחר שחנינו כנראה בטעות בחניה של מסעדה ושילמנו כסף מיותר, עצרנו לעצמנו טקסי שהביא אותנו אל התחנה העליונה של המפלים. עלות הנסיעה היא 9 יורו לראש ולאחר ויכוח קל הנהג החשיב את שני הילדים כמבוגר אחד. מהגרמנגלית הקלוקלת של הנהג אני מבין שמעבר לתחנה העליונה של המפלים יש עוד תחנה או ביקתה, או אגם, או מסלול שממש שווה להיות בו אם מזג האוויר מאפשר - לא רלוונטי עבורנו ביום כזה.

אין ספק שהמפלים מרשימים וכל תיאור או תמונה שקראתי לפני הטיול לא משתווים לעוצמה וליופי כשרואים ושומעים אותם בעיניים. תוך כדי הירידה אל החניון השביל הביא אותנו לפינות תצפית שונות על המפל ובכל פעם מגלים דבר מה חדש. כמובן שהיער הטחוב מפוצץ בפטל אדום ואנחנו נהנים גם ממנו.

חשוב לדעת שהירידה יכולה להקשות על סובלים מבעיות ברכיים ובכל מקרה כדאי להגיע לאתר עם נעליים נוחות להליכה. אם ניתן אל תוותרו על עליה עד התחנה העליונה, ובכל מקרה העליה קשה. עצה שלי, תשקיעו כמה יורואים בטקסי.
ככל שירדנו לכיוון החניה כך עלתה כמות התיירים במקום ובדיוק כשהגיעו לרמה המעיקה הגענו לסוף המסלול והמשכנו אל הצימר שלנו בזילרטל. מדובר בבית חווה שממוקם בכפר fugen בחלקו הצפוני של העמק. החווה כוללת כל מה שחווה אמורה לכלול - פרות, כבשים, פוני, תרנגולות, ארנבים וחצר ענננננקית עם עצי תפוחים ושזיפים. תמורת בערך 100 יורו ללילה קיבלנו דירת ענק עם שלושה חדרי שינה עם מיטות זוגיות, מטבח מאובזר פיקס ומרפסת שמקיפה את כל הבית כך שניתן להחליט מול איזה נוף שותים בירה של סוף יום. אני בוחר בהרים שעדיין מכוסים עננים כדי לסיים יום גשום ומוצלח מאוד.

יום 2 - טיול אופניים באגם אכנזי

אנחנו קמים למזג אוויר קריר ונעים אבל הרי עמק עוד מכוסים עננים, לכן החלטתי על נסיעה לאגם אכנזי לטיול אופניים. במהלך הנסיעה מתבהרים השמיים וסוף סוף נוסעי הרכב יכולים לראות בעצמם את הפסגות בלי הדמיון המודרך שלי. את האופניים שכרנו בחנות אופניים שצמודה לרכבל בעיירה pertisau. אם אתם מעוניינים בקומבינציות כגון אופן מתחבר

לילד וכו... מעבר לאופניים רגילים כדאי להזמין מראש. האמת היא שאני

לא זוכר כמה עלה התענוג כי באמת היה תענוג. כמעט סביב כל האגם שביל אופניים מסודר ומופרד מהכביש ומהולכי הרגל. בחלק מהמקומות חופים שבהם ניתן להכנס למים אם מזג האוויר מאפשר. האגם והנוף סביבו לא פחות ממרהיבים!! וניתן לעלות בכמה רכבלים לתצפית מלמעלה - אנחנו ויתרנו. במהלך הרכיבה ראינו גם רכבת קיטור תיירותית שבעיקר הוציאה המון המון עשן שחור. היום עבר בצורה מאוד רגועה ואני חייב לציין שהאגם למרות גודלו רגוע מאוד ומזכיר באווירה דווקא אגם קטן. לאחר טיול

 

האופניים נסענו לאורך הגדה המזרחית של האגם צפונה עד לעיירה achenkirch שם היה יריד וחגיגה גדולה מאחר ואותו יום היה יום חג באוסטריה. אני נהניתי מחבורת עלמות ששיחקו כדורעף חופים בבגדי ים וגם אכלנו שם במסעדה נחמדה מאוד ממש ממול לחוף החביב שבמקום.

יום 3 - הראפטינג שלא היה

בעקבות חוויה טובה מאוד בפירינאים חיכינו כולנו ללא יוצא מן הכלל ליום הזה - יום הראפטינג. הפעילות הוזמנה שבועיים מראש ומזג האוויר היה חמים ומושלם. עם ההגעה למשרדי החברה במאירהופן התבשרנו שעומק המים בנהר היום הוא "רק" 70 ס"מ בגלל תחנת הכוח שלא מזרימה מים לנהר הבוקר "אולי מחר יהיו מים". תוך כדי נסיון להרגיע את האכזבה נזכרתי ב"ראפטינג" שעשינו שנה שעברה בגושרים שבמהלכו דחפנו כמה פעמים את הקיאק שנתקע על הקרקעית. בכל מקרה המזכירה האדיבה המליצה לנו בחום על טיול קניונינג שמתאים לילדים. התמונות נראו באמת מזמינות ומגניבות לגמרי, וכבר הגענו - מה לא נלך?

מה אגיד לכם, טיול הקניונינג למשפחות התברר כטיול מים בחליפות צלילה וקסדות כשמדי פעם בריכונת או סלע ממנו אפשר לקפוץ - לא משהו לספר לחבר'ה. הנקיק שבו הלכנו אגב היה יפה יפה והמים צלולים כמו קריסטל. איך שהוא החדשות מהבית על מגפת העכברת החזירה לנו קצת פרופורציות אבל התחושה היתה שנפרדנו מיותר מדי כסף עבור חוויה שלא ממש שווה את הסכום.

כדי לאזן את היום הגענו למגלשות ההרים בזילרטל ארנה. אם זכור לכם בחלק הראשון סיפרתי על המגלשות באבטנאו שלא היו משהו לדעתנו. ובכן, המגלשות בזילרטל ארנה היו פשוט מעולות. אמנם יותר קצרות אבל הרבה יותר מהירות, ועלו חצי מחיר. בפארק עצמו עוד פעילויות שמצריכות עליה ברכבל, אנחנו בכל מקרה הגענו בשביל המגלשות.

יום 4 - שלג באוגוסט זה החיים

כמו צייד סבלני חיכיתי ליום בהיר ומושלם, חף מעננים שיאפשר עליה לפסגת קרחון TUX שבקצה הדרומי של העמק ממש כמה קילומטרים לפני שהשפה הופכת לאיטלקית. 

כדי להגיע אל השלג יש להחליף שלושה רכבלים בדרך ולהפרד מכ-80 יורו (ילדים עד גיל 10 עולים בחינם). ושם, בגובה של 3250 מ' יש שלג כל השנה. יש גם מדרון שעליו אפשר לגלוש שוב ושוב ושוב ושוב ושוב ושוב על אבובים שיש במקום. ניתן גם לצאת לסיור של שעה במערת קרח יפה ועמוקה. אנחנו ויתרנו על המערה כי לא נערכנו נכון לקור של 0 מעלות. על הפסגה אגב היה מזג אוויר נעים ורמת עננות שאפשרה תצפית פנורמית מושלמת.

אחרי שגירדנו את הילדים בכוח מהאבובים ועצרנו לבירה בתחנה הלפני אחרונה (שם ראינו אנשים שעושים סקי באוגוסט בלי להתבלבל בכלל), חזרנו לתחנת הרכבל הראשונה (sommerbergalm) וממנה על שביל מספר 16 במסלול באורך של 4 ק"מ עד לחניה. המסלול הזה היה ללא ספק אחד היפים של הטיול. מוקפים בפסגות מושלגות מצד אחד, ומהצד השני עמק ירוק ומפלים ירדנו כמעט לבד ונהננו מכל רגע. בטיול הזה הגיעו כמויות פירות היער לשיא והוא זכה לטיול בשם - שביל פירות היער. היו בו אוכמניות, פטל אדום ושחור ומן תותים ננסיים מתוקים כל כך שבא למות.

יום 5 - הולכים כמעט עד איטליה

היום הזה הוקדש לטיולים באזור אגם schlegeis שנמצא למעשה למרגלות הTUX עליו היינו אתמול ואף צפינו בו מהפסגה. האגם נוצר בעקבות סכר אדיר מימדים שבנו לצורך הפקת חשמל והעליה אל החניון והסכר כרוכה בתשלום (אפשר גם לצאת לסיור מודרך בתוך הסכר עבור תשלום נוסף). במהלך הנסיעה התנהל ויכוח ברכב - בצד אחד אני ילדטבע, טייל מדופלם שרוצה ללכת לצד האגם כשמולינו פסגות מושלגות. בצד השני שני ילדים שאמנם הולכים אחרי באש ובמים אבל כבר יודעים לגבש דיעה משלהם. הם רצו ללכת בעמק לצד הנהר ולמרגלות ה-TUX לכיוון איטליה. אישתי שמרה על ניטרליות.

כנגד האינסטינקט נכנעתי לילדים שאיימו בשביתה והשתלטות על הרכב. האמת שיחקו אותה השניים.

השביל הנוח והלא קשה בכלל, שיוצא דרומה מהחניון עובר לצד נהר גועש וכמובן למרגלות הרים נישאים. מפעם לפעם ניתן לראות מפלי מים גבוהים שנשפכים מהפסגות המושלגות. הטיול המושלם הזה היה מוביל אותנו אחרי 5 ק"מ למעבר הגבול לאיטליה. אחרי שני ק"מ לערך חזרנו על עקבותינו כדי להספיק ללכת גם קצת ליד האגם. השביל העובר לצד האגם נגיש גם לעגלות וגם בו הנוף לא פחות ממרהיב. משמאל אגם טורקיז מושלם וממול עוד פסגות מושלגות.

האמת שהיתה גם אופציה שלישית שפנטזתי עליה בחלומותי - עליה לביקתת olpererhutte, אבל האמת היא שהעליה לשם קשה מאוד מאוד מאוד וסביר שהיתה מביאה לתגובות שרשרת משפחתיות לא נעימות בכלל - אז ויתרתי (אם אתם בכושר לכו על זה, לפי האינסטגרם הנוף מלמעלה אלוהי).

יום 6 - פארק חביב "בחצר האחורית"

בכפר בו היה ממוקם הצימר שלנו, היה רכבל. הרכבל הוביל לפסגה בגובה 2100 מ'. על הפסגה פארק, לא גדול ולא מפורסם מדי. ומה בפארק? שביל רגליים יחפות (מאיפה הרעיון ללכת על אבני גרניט חדות???), טרמפולינות, שעשועי תעלות מים ובריכות, סנפלינג לילדים, אומגה, תלת אופן דאון-היל ופעילות לכריית קריסטלים. אהה כן... בלי סוף מסלולי הליכה ונוף מושלם. אחרי מסלול הליכה קצר ומעגלי שלחנו את הילדים לפעילות כריית קריסטלים עם מדריך אוסטרי חביב וישבנו על כוס קפה ושטרודל ברוטב וניל על אחת המרפסות במקום.

את החלק השני של היום העברתי עם שני הזאטוטים בפארק המים של הכפר. הגענו ביום ראשון חם מאוד והמקום לא היה עמוס בכלל. במתחם מגלשות ובריכות חמות בחוץ ובתוך המבנה. הכרטיס שקניתי כלל רק את הפעילות בתוך המבנה - טעות, היה שם חם כמו בגהנום. אבל הילדים נהנו והיתה מגלשת אבובים ממש מגניבה אז לא אתלונן. אין ספק שביום גשום שלא מאפשר פעילות בחוץ הפארק הזה הוא פתרון מושלם.

יום 7 - הביתה דרך אינסברוק

כנראה שלכל דבר טוב יש סוף וגם הטיול שלנו הגיע לסיומו. אחרי פרידה חמה מאלכסנדרה המארחת שלנו, נסענו לאינסברוק. האמת היא שלא ממש תכננתי את היום הזה עד הסוף ושלא תבינו לא נכון אינסברוק יפה וחמודה מאוד - אבל היא לא עיר לבילוי של יום שלם. על הרכבל שעולה לתצפית על העיר ויתרנו והתמקדנו ברחובות שלה. עיקר האקשן מתרחש ברחוב מריה תרזה שמוביל למדרחוב ולעיר העתיקה. באזור שלל חנויות מכל הרשתות והחברות המוכרות, בתי קפה, מסעדות וכל מה שיש בעיר אירופית חביבה. אפילו פריימארק מצאנו והוא אפילו היה ממוקם בתוך קניון מלא בחנויות בגדים. האמת היא שאחרי יותר מעשרה ימים בהרים היה נחמד לראות פתאום חנויות ועיר של ממש.

בשעת אחר צהריים מוקדמת, עלינו חזרה צפונה למינכן חיכינו בסבלנות הולכת וקצרה למטוס וחזרנו לארץ העכברת והלחות.

לסיכום החלק הזה - אין ספק שאם אחזור לאוסטריה זה יהיה לחבל טירול. נראה שהוא יותר אקסטרימי והנופים בו יותר דרמטיים, הוא מתאים יותר למשפחות עם ילדים גדולים אבל גם משפחות עם ילדים קטנים ימצאו מה לעשות בו.

 

באופן כללי יותר, אוסטריה מדהימה ויפה כמו בונבון. לא התרשמתי שהיא זולה במיוחד לא באטרקציות ולא במסעדות. המדינה מתויירת לטוב ולרע. לרע כי באתרים המפורסמים יש עומסים לא נסבלים וכמעט כל פעילות כוללת תשלום כלשהו, ולטוב כי מאוד נוח ופשוט להסתדר שם וכי כשבורחים מהעומסים תמיד יש מה לעשות והנופים לא פחות יפים... בהקשר הזה כדאי לחשוב מחוץ לקופסא ולמצוא את הפנינות הפחות מוכרות יחסית של המדינה המרהיבה הזו.

אני מקווה שאהבתם את הפוסט, אם אהבתם אתם מוזמנים להרשם לניוזלטר שלי ממש כאן. אני מבטיח לא להציף לכם את המייל יותר מפעם-פעמיים בחודש.

לקריאה נוספת על אוסטריה, כנסו לבלוג הנפלא של אלי ואיריס.

 

 

Please reload

Recent Posts

Please reload

Archive

Please reload

Tags