כיליד חיפה התרגלתי לטייל בכרמל. התרגלתי לירוק, לריח שיחי אלת המסטיק והאורנים. למדתי על תקופות פריחת הנרקיסים והכלניות ולמדתי לגלות את סודות ההר הירוק תמיד. אבל לדבר אחד קשה מאוד להתרגל, ליופי של מפגש ההר עם הים. מעטים המקומות בארץ בהם נשקף נוף מרהיב כל כך שמשלב הר ירוק ומצוקי בחלק מהמקומות, עם חוף ים כחול ואין סופי. כשאני חושב על זה יותר לעומק, אני מגיע למסקנה שבעצם בישראל הכרמל הוא המקום היחידי שממש ההר נושק אל הים (או להיפך תלוי לאיזה צד אתם שייכים).
בכל מקרה, יש מסלול לא מוכר כל כך בכרמל, בו תלכו מתחילתו ועד סופו עם הפנים לים. הירוק יעטוף אתכם מכל הכיוונים יחד עם נופי מצוקים ושלוחות, חורש אורנים ואחו מתחדש אחר השריפות שפצעו וצילקו את ההר שלי. אבל לאן שלא תסתכלו, תמיד תציץ חתיכת כחול מעבר לעיקול הבא בשביל או מעבר למדרגת הסלע הבאה.
המסלול משופע בנקודות תצפית מרהיבות אל הים, כאלו שכיף לשכב בהן על העשב הירוק והלח אחרי הגשם, להכין כוס תה מתוק ולשלוף תפוז עסיסי מהתיק.
בעונת הסתיו החמקמק והמוזר שלנו פורחים לאורך המסלול נרקיסים בעלי ניחוח קסום, סתווניות וכרכומים. מעט אחריהם אחרי כמה מכות קור טובות ימלאו את השביל רקפות ובהמשך עם בוא האביב יתפוצץ השביל בצבעי סגול וצהוב של פריחה אביבית.
עבור המסלול המלא בשביל נזדקק לשני רכבים (ללינק למסלול הטיול על גבי מפה, ליחצו כאן), רכב אחד יחכה לנו בחניון נחל אורן (זה הגדול והמפורסם ליד צומת כלא 6). את הרכב השני נחנה בנקודת ההתחלה על שביל ישראל לא רחוק מחניון רקית (וויז מכיר). את נקודת ההתחלה נזהה לפי שער ברזל נעול וסימון שביל ישראל (לינק לנקודה בגוגל מאפס). מנקודה זו נצעד לאורך סימון שביל ישראל לכיוון מערב (לכיוון הים אם עדיין לא הבנתם...).
לאחר הליכה של כמעט קילומטר בשביל המתון והיפה על סימון שבילים ירוק/שביל ישראל נגיע אל מערת ישח. במערה מספר חדרים שנחמד להציץ לתוכם בזהירות והיא בוודאי תעניין את הילדים ובכל מקרה מהווה נקודת עצירה טובה לארוחת בוקר.
מכאן נמשיך בשביל לכיוון מערב. השביל לוקח אותנו לאורך אותו קו גובה פחות או יותר. בשלב מסויים הדרך עוברת לצד צנירי סלע יפים ומיוחדים. אלו מכם שהגיעו עם רכב אחד ועושים הלוך חזור, ההמלצה שלי אליכם היא להמשיך ככל הניתן עד הצניר האחרון הוא גם היפה ביותר ואז לחזור לרכב באותה דרך. אלו צנירים בדומה לצניר המפורסם של שוויצריה הקטנה, אך סביר מאוד שגם בשבתות תהיו בו לבד יחסית (שלא כמו בזה המפורסם). בסוף חודש נובמבר ותחילת דצמבר מתחילה פריחת נרקיסים ורקפות בקרבת הצנירים היפים.
אלו שמעוניינים במסלול המלא ימשיכו עם שביל ישראל (שהוא גם ירוק כאמור) ולא יפנו ימינה בפיצול עם הסימון האדום. בערך מאתיים מטר אחרי הצניר האחרון השביל יורד לואדי קטן ומטפס ממנו במתינות. לאחר העליה מהואדי הקטן השביל הצר הופך לדרך כורכר רחבה ונוחה. זה הסימן שאנחנו מתקרבים לסיום המסלול. שביל הכורכר הרחב מוביל אותנו לקצה השלוחה לנקודת תצפית מושלמת אל הים, פיתחת הנחל המצוקית ושדות הבננה של מושבי חוף הכרמל - זוהי נקודה אחרונה להנות מהנוף, נצלו אותה. משם נרד בשביל תלול יחסית וטרשי (שעלול להיות חלק אחרי הגשם) אל החניון שם יחכה לנו הרכב השני בנקודת סיום המסלול.
אני רק שאלה...
מה אורך המסלול? המסלול המלא אורכו כחמישה ק"מ, והחלק הקצר עד למערה וחזרה בערך 2 ק"מ סה"כ.
זה קשה? רמת הקושי היא בינונית והמסלול המלא לא מתאים עם ילדים קטנים (איתם נעשה הלוך חזור עד המערה)
מה עם צל? המסלול אינו מוצל ואינו מומלץ בעונת הקיץ.
עוד משהו? קחו את הזמן ותהנו מהנוף וכמובן תשאירו נקי. אהבתם את הפוסט? בואו לעקוב אחרי גם באינסטגרם או הרשמו לקבלת הפוסט הבא ישר למייל, פשוט וקל בתיבה בראש העמוד, בראש העמוד תוכלו להכניס את כתובת המייל שלכם כדי לקבל את כל העדכונים הבאים.