איך איך איך איך איך עדיין לא כתבתי על נחל כזיב? איך?
ככה תפסתי את עצמי לא מזמן ולא הפסקתי לשאול את עצמי. כי הרי זה לא סוד שזה המקום האהוב עלי בארץ (נו כמעט... שני לרמת הגולן) ובכל מקרה תמיד נעים וכיף לטייל בו.
ושמתי לב לעוד דבר, שיש המון שאלות על איך מגיעים לנחל ואיזה מסלול קשה יותר מהשני? ואם אפשר ללכת במים? ועוד ועוד...
החלטתי להכין לכם פוסט מלא ושלם על כל מה שרציתם לדעת על נחל כזיב, ושאלתם אבל לא קיבלתם תשובות טובות.
אז מה עשיתי? קודם כל הכנתי מפה של כל המסלולים האפשריים (לא כולם אבל אלו שהכי רלוונטיים למשפחות) וסידרתי את זה יפה יפה כדי שתהיה לנו שפה משותפת. הנה המפה (תנו לה כמה שניות היא כבר עולה):
אז מה יש במפה? סימנתי במספרים את כל המסלולים ונקודות הגישה אל הנחל, ולידם את השביל והצבע שבו הוא מסומן בשטח. הקו הירוק הוא כמובן הנחל, שגם בשטח מסומן בירוק. מיותר לציין שהמפה הזו היא לא תחליף למפה נורמלית או אפליקציית טיולים טובה בשטח. לפני שנתחיל כמה תשובות על שאלות כלליות:
אז קודם כל כן! יש בנחל כזיב מים כל השנה בקטע שבין עין זיו (נקודה מס. 5 במפה) עד למתחת למבצר המונפורט. זה קטע מספיק ארוך בערך 6-7 קילומטרים של מים, צל בריכות עמוקות יותר ועמוקות פחות והמון מקומות לעצור ולהנות מהנחל ומהמים שלו. מאחר ומדובר בהזרמת מים מלאכותית לנחל, המים נקיים כל השנה והמקום למזלנו לא סובל מזיהומים שונים ומשונים (אבל תמיד כדאי להתעדכן).
השביל עצמו לאורך הנחל לא עובר בתוך המים, אבל אפשר בהחלט ללכת בחלקים ממנו בתוך המים כמה שאתם רוצים אבל כמובן להקפיד על כללי הזהירות והשמירה על הטבע (לדוגמא לא לפגוע בצומח ובדגים הרבים שיש בבריכות לאורך הנחל) - אתם גם מוזמנים לקרוא את הטיפים שכתבתי על טיולי מים בקישור הזה.
השביל לאורך הנחל מוצל ברובו למעט חלקים קטנים ולא משמעותיים.
נקודה ששווה להכיר היא עין טמיר שגם מסומנת במפה. מדובר במעיין ניקבה שנכנסת אל תוך ההר וגם אתם יכולים להכנס בה במים קרים שבד"כ מגיעים עד גובה הברכיים למבוגרים. רצוי מאוד להצטייד בפנסים כי הניקבה חשוכה ובכל מקרה לא להתקדם כשהתקרה כבר נמוכה ולא מאפשרת להתקדם.
מתי הכי טוב להגיע לנחל? שתי תקופות מומלצות. הראשונה עונת הסתיו בה עצי הדולב האדירים משילים את עליהם בצבעי שלכת שמזכירים מאוד את השלכת באירופה. השניה סוף האביב בואכה קיץ - מאי/יוני, מצד אחד כבר חם מספיק כדי להכנס למים אבל לא חם מדי כך שהעליה חזרה מהנחל סבירה יחסית. ברחבי הרשת פורסמו בריכות שונות ואפילו נתנו להם שמות כמו בריכת הנקיק או בריכת גן עדן והרבה מטיילים מנסים להגיע ספציפית לבריכות האלו. ואני אומר לכם - יש עוד מלא בריכות ונקודות מהממות על הנחל בלי שם ובלי פרסום מניפולטיבי, חפשו את הנקודה שהכי מתאימה לכם ואני מבטיח לכם שתהנו.
בכל מקרה בכל אופציה קחו בחשבון שתצטרכו לרדת ולעלות מהנחל בעליה שאולי לא תתאים לכולם מבחינת כושר. חשוב מאוד להצטייד במספיק מים, בנעלי הליכה נורמליות (לא כפכפים) ולהבין שלא מדובר בטיול לקאנטרי אלא בטיול של ממש.
אגב, אם אתם עם ילדים קטנים שעדיין קשה להם לצעוד בעליות חזרה מהנחל המקום עבורכם הוא מעיין נהדר בהמשך הנחל עם גישה קלה מאוד, עין חרדלית זה השם של המקום וכתבתי עליו כאן.
וכמובן כמובן, באיזה שביל שלא תלכו בבקשה בבקשה אל תשאירו זבל במקום ותשאירו את הנחל נקי לאלו שיבואו אחריכם (ויבואו).
ועכשיו לתכלס, איך כמה ולמה הולכים? (לנוחיותכם צירפתי לינק למפה עם המסלול בכל אופציה, קחו בחשבון שבחלק מהמסלולים ההצעה היא להלוך חזור והנתונים בלינק מתייחסים לכיוון אחד בלבד)
שביל מס.1 (לינק למפה) מתחיל במצפה המונפורט שלידו חניון פיקניקים נחמד, מסומן באדום. היתרון הגדול של הגישה הזו לנחל הוא שמרבית השביל מתון ולא קשה כך שיתאים כמעט לכולם. בונוס נוסף - נוף מרהיב למבצע המונפורט שנמצא ממש מולכם לאורך כל הירידה. השביל לא מוצל לכל אורכו אז נא לקחת בחשבון. אורך השביל קילומטר וחצי וכדי להגיע אליו כיתבו בוויז "מצפה מונפור" (ככה בלי ה"ט" שאני החלטתי להוסיף לשם בסוף).
כשמגיעים לנחל פונים שמאלה כדי להגיע למים.
שביל מס.2 (לינק למפה) שביל שמתחיל סמוך לישוב מצפה הילה, עובר דרך מבצר המונפורט ויורד ממנו בתלילות אל הנחל, מסומן באדום. לעומת השביל הקודם זה שביל ארוך יותר (וקשה יותר בעיקר בעליה), גם הוא לא מוצל. היתרון שלו - מעבר דרך מבצר המונפורט המרהיב והמאוד מאוד מיוחד בנוף הישראלי. אורך השביל הזה בערך שניים וחצי קילומטרים. כדי להגיע לתחילת המסלול כיתבו בוויז "מבצר מונפור" והחנו את הרכב בחניון בתחילת דרך הכורכר שלא מאפשרת מעבר לרכב פרטי.
כשמגיעים לנחל פונים ימינה כדי להגיע למים ואחרי בערך קילומטר הליכה על דרך עפר רחבה מגיעים לחלק היפה של הנחל עם המון בריכות ונקודות עצירה טובות.
שביל מס.3 (לינק למפה) שביל שמתחיל באותה נקודה שבו מתחיל שביל מס.2 והוא מסומן בצבע שחור. אורך השביל הזה הוא בערך שני קילומטרים והיתרון המרכזי שלו הוא שהוא מוצל יחסית כמעט כולו. החסרון המשמעותי של השביל שגם הוא כמו שביל מס.2 החסרון הוא שהוא יחסית ארוך עד שמגיעים למים.
כשמגיעים לנחל פונים ימינה לעין טמיר שממש קרוב או שמאלה לאזור שיש בו יותר בריכות ומקומות ללכת במים.
שביל מס.4 (לינק למפה) שביל שמתחיל בחניון הזיתים בפארק גורן ומסומן בצבע כחול. גם השביל הזה לא ממש מוצל, אבל היתרון הגדול שלו הוא שהוא מוריד אתכם ישירות לעין טמיר שילדים אוהבים במיוחד, וממנו אפשר ללכת לאזור היפה של הנחל אשר מלא בבריכות כיפיות.
החסרון של השביל הזה, שגם הוא קשה בעליה חזרה. כדי להגיע לתחילת המסלול כיתבו בוויז "חניון הזיתים". כשמגיעים לנחל - עין טמיר ממש ממול בין הסלעים, ופונים ימינה כדי להגיע לעוד בריכות ממש שוות.
שביל מס.5 (לינק למפה) הוא למעשה לא שביל, אלא נקודת התחלת המסלול הרטוב של הנחל. אפשר לרדת אליה ברגל מאזור התעשיה במעלות אבל זו אופציה לא ממש מומלצת כי זה סתם ללכת על כביש 2 קמ עד שנוגעים במים ואז גם צריך לחזור הכל. בד"כ בחוה"מ פסח וסוכות מופעלים שאטלים של רשות הטבע והגנים במחיר סמלי שמורידים את המטיילים לנקודה הזו. יש גם אופציה מעגלית אבל היא ארוכה (8 ק"מ בערך) וקשה (לינק למפה), לי לבד בקצב מהיר היא לקחה חצי יום והיא כוללת עליה קשה בסוף - היא כוללת ירידה משביל מס.2 דרך מבצר המונפור וחזרה משביל מס.3 או ההיפך. אני אישית ממליץ לכם להתחיל מהירידה בשביל 2 כי העליה בו קשוחה ולא נעימה.
שביל נוסף שלא סימנתי עם מספר במפה (אבל מופיע בה) - סימון שחור (לינק למפה)
מבחינתי זו הירידה הכי שווה כי היא מביאה אתכם בול למים ולבריכות היפות, ולא לעין טמיר שנהיה קצת עמוס בתקופה האחרונה. בדיוק בין חניון הזיתים למצפה המונפור יש שביל שיוריד אתכם ישירות לחלק המוצל והיפה של הנחל. במפגש עם הנחל נפנה שמאלה ומהר מאוד נגיע לשלל הבריכות היפות של הנחל. הירידה חשופה כמעט כולה לשמש והחזרה למעלה יחסית קשה. לי לקח בערך עשרים דקות לרדת לנחל וכחצי שעה לעלות, לבד בלי ילדים.
אני לא בטוח אם יש וויז למקום אבל ההגעה אליו פשוטה - ממצפה מונפור נמשיך עם הכביש מזרחה בערך קילומטר וחצי עד שנראה מצד ימין שילוט ברור ואת הסימון השחור ולידו מפרצון חניה שמספיק למספר רכבים.
ההמלצות שלי -
אם אתם עם רכב אחד, השביל המועדף לרדת ולחזור ממנו הוא השביל ממצפה המונפורט (שביל מס.1) כי הוא הכי פחות תלול ברובו. אם אין לכם בעיה עם לעלות בעליה תלולה לכו על האופציה האחרונה שכתבתי עליה, כי היא חוסכת לכם הליכה עד למים כשמגיעים למטה.
אם יש לכם שני רכבים, האופציה הטובה ביותר היא לרדת מחניון הזיתים (שביל מס.4) ולעלות למצפה המונפורט. אורך האופציה הזו בערך בערך שישה קילומטרים.
אהבתם את הפוסט? יופי!! אתם מוזמנים להרשם בראש העמוד לקבלת הפוסט הבא ישירות למייל וגם לעקוב אחרי באינסטוש כדי לקבל עוד תוכן מצויין ממני באהבה אליכם.