יש מסלולים שיש להם פינה חמה בלב שלי. אין בהם מפל מיוחד או נוף דרמטי מעלף, הם סתם טיולים חמודים שתמיד טוב להגיע אליהם ממש כמעט בכל עונה כדי להרגע קצת בשקט של הטבע. שביל הבאר ביער חניתה הוא טיול כזה. מדובר בטיול מעגלי קצר (שני קילומטרים כל הסיפור) ולא קשה במיוחד, מוצל כמעט כולו ככה שהוא יתאים גם בימים חמים של סוף הקיץ. יש במסלול הזה היסטוריה שתכף קצת אכתוב עליה, ופריחה עונתית שמאפיינת את חורשי ויערות הארץ - כלומר רקפות, סתווניות וטחב - המון המון טחב בחלק המוצל של המסלול אם תגיעו אליו בחורף אחרי הגשמים שהופך את האווירה בחלקים מהמסלול לקסומה כאילו נלקחה מסיפורי האחים גרים.
אז כן, הכי מומלץ להגיע למסלול בחורף או באביב אבל כמו שכבר כתבתי הוא בהחלט מתאים כמעט לכל עונה ולכל גיל.
איך הולכים? (לינק למפה)
תחילת המסלול באתר "חומה ומגדל - יער חניתה" וככה בדיוק גם בוויז (שימו לב שיש גם את מוזיאון חומה ומגדל בקיבוץ חניתה אז לא להתבלבל). סיפור עליית קיבוץ חניתה הוא הסיפור ההיסטורי שמלווה את הטיול החביב הזה. בנקודת ההתחלה של הטיול (שהיא גם נקודת הסיום) נחזה בשחזור הנקודה המקורית בה עלה קיבוץ חניתה לשטח. במקום מגדל גבוה עליו אפשר לטפס ואנדרטה לזכרם של נופלי הקיבוץ הראשונים. הישוב עלה במרץ 1938 כשארבע מאות חבר'ה עם חמורים, גמלים, משאיות והרבה ציונות עלו על השטח והקימו תוך יום את המגדל והחומה. כבר באותו הלילה הותקף הישוב הצעיר ושניים ממגניו נהרגו בקרב. עוד שמונה לוחמים יהרגו בהתקפות עד שיעלה הישוב הצעיר למקום הנוכחי שלו במעלה ההר שלושה שבועות לאחר מכן והנקודה המקורית הפכה למחנה אימונים של ההגנה. קחו בחשבון שהנוף באותה תקופה היה שונה ממה שיש סביב הנקודה כיום. היער שניטע ע"י קק"ל עוד לא היה קיים והשטח היה טרשי, חשוף וקשוח.
מהחניון יוצא סימון שבילים ירוק - אחד לצפון ואחד לדרום, בעקרון אפשר להתחיל בכל כיוון את המסלול אבל אני אסביר פה לפי היציאה לכיוון צפון. אחרי הליכה קצרה על הסימון הירוק בשטח פתוח ויפה נחצה את דרך הכניסה ליער (נסענו עליה קודם) ונרד אל ערוץ נחל הבאר. במפגש השביל עם הערוץ נזהה מבנה בטון ישן ומבוצר, זוהי הבאר הישנה של חניתה. הבאר שימשה את ראשוני הקיבוץ אך יבשה לאחר תקופה יחסית קצרה ונשארה כפיל לבן (אבל קטן) ללא שימוש. מכאן נכנס השביל הירוק אל ערוץ הנחל הטחוב והמוצל. סביבכם עצי אלון ואלה ומעליכם כיפה ירוקה ומפנקת בצל גם בימים חמים יחסית. כמו שכבר כתבתי, אחרי הגשמים ובימי החורף מתמלאים העצים בטחב ירוק וגם בפטריות על הקרקע הרטובה. לאחר בערך שמונה מאות מטרים של הליכה בערוץ המוצל, נגיע למפגש שבילים עם סימון אדום. אבל אנחנו נמשיך עם הירוק שממש אחרי המפגש יפנה ימינה בעליה חזרה אל היער. העליה קצרה ולא קשה במיוחד אבל יתכן והקטנטנים יצטרכו פה עזרה. עם העליה חזרה ליער תשתנה הסביבה ועצי אורן יקיפו אותנו מכל עבר. עוד שמונה מאות מטרים (מתחילת העליה) והופ, אנחנו חזרה בחניון חומה ומגדל ליד הרכבים.
הגעתם עד לכאן? מגיע לכם טיפ:
מרחק נסיעה ממש קצרה מהחניון תוכלו למצוא את עין כובשים. מעיין עונתי חביב שלא תמיד מלא במים אבל תמיד נשקף ממנו נוף מקסים של מורדות הגליל המערבי והים. ניתן לערוך בו פיקניק נחמד, רק בבקשה לשמור על הנקיון והשקט במקום. כדי להגיע, נצא מהיער ונפנה ימינה לכיוון חניתה ומיד שוב ימינה בסימון ירוק. נסיעה קצרה על הירוק תביא אתכם לחניון מסודר וממנו במדרגות עד למעיין.
אתם יותר ממוזמנים לעקוב אחרי גם באינסטגרם כדי לקבל עוד תוכן שווה על טיולים, וגם להרשם בראש העמוד לניוזלטר כדי לקבל את הפוסט הבא וניוזלטרים שבועיים עם המון המלצות לטיולים ישירות למייל באפס מאמץ.