הסיפור שלנו עם רומניה התחיל בכלל לפני שנתיים, הגדולה שהיא חובבת סיפורי אימה ופחד נורא רצתה לבקר בטירה של דרקולה בבראן. אבל בשנה שעברה התכנית היתה סגורה לאוסטריה ואת רומניה דחינו לשנה הזו. והנה ספוילר, הביקור בטירת דרקולה בבראן היתה די שולית לעומת החוויות האחרות שלנו ברומניה.
רגע לפני שאספר לכם על החוויות שלנו עם הילדים בקרפטים הרומניים, כמה תובנות כלליות על רומניה.
רומניה - כמה פרטים טכניים
רומניה היא מדינה ענקית, הסתכלתי במפה ווואללה היא כמעט בגודל של גרמניה. לא תוכלו לכסות את כל המדינה בטיול אחד ויש בה כמה אזורים בעלי מאפיינים שונים. אנחנו בחרנו כאמור באזור הקרפטיים במרכז רומניה. הרכס היפה הזה חוצה את רומניה מצפון וממש באזור בראן שובר מערבה בצורת האות "נ".
הכבישים - רומניה היא מדינה ענייה וכך גם התשתיות בה. בעיקר הכבישים, אלו צרים ומשובשים ברובם ולכן גם מרחקים שנראים קצרים על המפה יכולים להתארך מעל המתוכנן. זה יכול להיות בגלל עבודות בכביש, פקק, עגלה עם סוס שחוסמת את הנתיב, עדר כבשים שחוצה את הכביש ועוד ועוד... לכן כדאי מאוד לקחת מקדם בטחון לכל נסיעה. בנוסף הרומנים התגלו כנהגים מאוד לא סבלניים בצורה די מפחידה בחלק מהמקרים. הם עוקפים על קו לבן מול משאיות בלי חשבון גם בכבישים צרים ומפותלים - סעו בזהירות ונסו לצפות את הטעויות שלהם מראש. הניווט למרבית המקומות נעשה באפליקציית גוגל מאפס, וכלל המקומות בפוסט מוכרים לאפליקציה.
האנשים - סה"כ הרומנים נחמדים מאוד ומסבירי פנים. אבל בגלל המצב הכלכלי הקשה בחלק מהמקומות ניסו לעקוץ או לרמות אותנו בכמה שקלים. זה יכול להיות במאפייה המקומית או בחניון בתשלום כשממש לידו חניון חינמי. קחו בחשבון ששווה לבדוק את החשבון במסעדה או בכלל אופציות חינמיות לפני שמשלמים כסף.
פסיליטיז בכפרים - סופרים, יש לא מעט. אבל למי שמחפש חנויות ספורט ואופנה יוכל למצוא אותם בקניונים בערים הגדולות בלבד. עיקר השופינג בכפרים הוא מזכרות שונות בעבודת יד, נקניקים, גבינות ומרצ'נדייז לתיירים. החלפת כסף נעשית בבנקים ולכן אם אין בנק בכפר שווה לתכנן את החופשה כך שתמיד יהיה לכם מזומן. אם נתקלתם בבנק והמזומן מתחיל להגמר, רצוי מאוד להחליף כסף ולהכין רזרבות להמשך כדי לא להתקע.
עלויות - ככלל, רומניה מדינה זולה. עלות מנה עיקרית במסעדה יכולה להגיע במסעדה יקרה לאזור הארבעים ליי (כ-35 שקלים), וגם בחלק מהסופרים המחירים זולים יחסית. בכניסה לאתרי תיירות מרכזיים זיהיתי רצון של המקומיים להרוויח כמה שאפשר וכך יתכן ותתבקשו לשלם מחיר נוסף עבור הזכות לצלם או עבור מפה של האתר. ועדיין עבור 10 ימים של שהיה עם ילדים ברומניה המרנו כ-800 יורו כולל דלק וכולל כניסה לאתרים (לא כולל לינה וטיסות).
שעות פתיחה של האתרים - גמישות היא שם המשחק. מעבר להבדלים בין עונת הקיץ לסתיו והחורף ישנם גם הבדלים בין הימים. בחלק מהמקומות אין פעילות בימי שני ו/או שלישי, לעומת זאת החנויות והסופרים פתוחים כל השבוע ברציפות עד שעות הערב. בכל מקרה חשוב להתעדכן בשעות הפתיחה של האתר שאליו אתם מתכוונים להגיע מבעוד מועד כדי להמנע מעוגמת נפש (כמו שאנחנו אכלנו אותה פעם אחת... תכף תבינו).
ובשורה התחתונה? כמו שעוד מעט תקראו רומניה היא מדינה מדהימה ביופיה פראית ובתולית שהיא בהחלט חובה לחובבי טבע אבל לא רק. יש בה לא מעט מה שמכונה "אטרקציות" לילדים, דרכים יפות טירות ומצודות וכפרים ציוריים כך שבתכלס, היא יכולה להתאים לכל אחד.
ועכשיו לתכלס, מה עשינו שם בקרפטים הרומניים? קודם כל חשוב לציין שאנחנו משפחה חובבת טבע וטיולים. אנחנו פחות מחפשים לסמן וי על "אתרי חובה" ולא אוהבים לרוץ בלחץ כדי להספיק. הטיול תוכנן בעיקר במטרה לחוות את הטבע הרומני כמה שיותר ולתבל אותו פה ושם באטרקציה נחמדה.
היום הראשון - נחיתה בסיביו והתמקמות בבראן
לרומניה הגענו בטיסת וויז אייר שהנחיתה אותנו בעיר החביבה סיביו (עוד נחזור אליה). שדה התעופה בסיביו קטן מאוד וכל תהליך הנחיתה וקבלת המזוודות לא ארך זמן רב. תהליך קבלת הרכב התנהל בסגנון אולד סטייל וכלל בדיקה פיזית של הרכב יחד עם נציג החברה.
הנסיעה לבראן ארכה כשעתיים וחצי לא כולל עצירות ועזרה לנו להתאקלם לאופן הנהיגה והכבישים ברומניה. במהלך הנסיעה לא היו נקודות רבות לעצירה אנחנו בחרנו לעצור בעיירה fagaras. קשה לפספס את העיירה מכיוון שבמרכזה כנסייה בעלת כיפות מוזהבות ומבצר גדול. ביציאה מהעיר לכיוון מזרח יש מתחם קניות ותחנות דלק עם חנויות נוחות להתרעננות. את השהייה שלנו בבראן עשינו בצימר מוצלח מאוד שהזמנתי דרך אירבנב. קוסטי, בעל המקום פינק אותנו במגוון גבינות מקומיות, ריבת תאנים מקומית ובמשקה החריף הרומני המפורסם - צויקה, שבהחלט שרף לי את נימי נפשי כל ערב כשלגמתי כוסית. הצימר שהיה ממוקם 10 דקות ממרכז בראן כלל חצר בינונית עם נוף נפלא לקרפטים והיה מאובזר מא' ועד ת' והוא בהחלט מומלץ מבחינתי!
היום השני - מתוודעים לקור וליערות
אחד הדברים האהובים עלי בטיולים לחו"ל זה למצוא שבילים ומסלולים שידועים למקומיים בלבד ולא מוכרים למטייל הישראלי (רוצים לדעת איך עושים זה? הינה פה בקישור). ומסלול כזה היה נקודת ההתחלה שלנו ליום הזה.
מדובר בשביל שעובר לצד נחל זורם בלב יער ירוק ומלא פטריות ופירות יער, שהיינו בו לבד. במחשבה שניה אולי זה היה הקור המקפיא שהרחיק מהמסלול שאר מטיילים, אבל זה לא באמת משנה. אין ספק שההליכה בשביל הזה היתה זריקת טבע רומני מרוכזת לוריד והיתה התחלה הולמת לטיול שלנו ברומניה.
השביל מתחיל בכפר moieciu de sus מרחק חצי שעה מבראן בצמוד למלון mistral resort. ממש ליד החניה ישנו שילוט מסודר עם שלטי האזהרה המוכרים של רומניה בדבר דובים שיש סיכוי סביר לפגוש בהם. השביל נוח מאוד גם לילדים ואפשר ללכת בו כמה שרוצים ולחזור לרכב. טיפ - קחו איתכם לטיול תרמוס עם תה או שוקו, וקצת עוגיות. גילינו שהפסקות התה האלו ביער או ליד נחל היו מרעננות מאוד לכולנו וסיפקו לנו אנרגיות להמשך.
התחנה השניה שלנו ביום הזה היתה אנדרטת אסון המסוק ברומניה. הנסיעה לאנדרטה התקיימה בגשם ותחת מעטה עננים נמוכים שהסתירו את פסגות ההרים. מזג אוויר דומה אירע במהלך התאונה הטראגית ב 26 ליולי 2010 אשר במהלכה נהרגו שישה חיילי צה"ל וקצין רומני. ניתן להגיע עם הרכב ממש כמעט עד לאנדרטה באמצעות גוגל מאפס. וכך תחת גשם וקור מקפיא עמדנו לנו לצד דגלי ישראל וחיל האויר בלב הקרפטים, חולקים כבוד להרוגי התאונה. אני חושב שזה מקום חובה לכל ישראלי שמגיע לאזור.
את היום סיימנו בטירת בראן הידועה יותר בשם טירת דרקולה, למרות שבתכלס אין לדרקולה (ולאד צפש בשמו המקורי) כמעט כל קשר לטירה. בקרב בני המשפחה היתה תמימות דעים שהטירה מרשימה יותר מבחוץ ומרשימה פחות מבפנים, ובהחלט היה אפשר לוותר עליה.
בסביבת הטירה שוק תיירים רומני טיפוסי עם דוכני נקניקים, גבינות, קיורטוש וגריל רומני. סה"כ נחמד, אבל חשוב לי להגיד שגם בבראן למרות שהיא עיירת תיירות די מרכזית המרכז התיירותי קטן יחסית ומעבר לו אין יותר מדי מה לעשות בעיר עצמה.
היום השלישי - זה לא כל כך נעים לראות גן סגור
האמת שהיום הזה היה יום די מאכזב מבחינתי. התכנון המקורי היה להגיע לבראשוב ולהתפצל. הצד הנשי למרכז קניות גדול והצד הילדותי (כלומר אני והילדים) לפארק החבלים המוכר בבראשוב שמרוחק מספר דקות ממרכז הקניות. אך אבוי, למרות בירורים רבים שלי בנוגע לשעות הפתיחה של הפארק כולל התכתבות במייל עם הפארק עצמו, הם שכחו לציין שבחודש אוקטובר בימי שני ושלישי הם סגורים.
זה היה מאכזב, זה היה מרגיז אבל זה מה יש וככה זה טיול בחו"ל לא הכל הולך חלק. בכל מקרה את הצהריים בילינו במרכז בראשוב שהאמת שהיה די מאכזב, כך שאין לי משהו מיוחד לספר על בראשוב.
טיפ - בדרך מבראן לבראשוב ניתן לעצור בעיירה ראסנוב (rasnov) בה יש גם מבצר וגם פארק דינוזאורים (dino park) שמתאים לילדים בערך עד גיל 8-9, לדעתי אפשר לבנות יום רק לשתי הנקודות האלו.
היום הרביעי - שמיים כחולים, דובים חומים ושלכת אדומה
סוף סוף קמנו לבוקר עם שמיים כחולים ועם שמש. אמנם בנתיים זו היתה שמש שקרנית ועדיין היה קר מאוד, אבל לפחות יכולנו לראות את פסגות ההרים שקיבלו מכה יפה של שלג בימים האחרונים. את הבוקר פתחנו בפארק ההצלה לדובים שנמצא בקרבת בראן. הפארק הוא לא גן חיות אלא מקום מפלט ושיקום לדובים. ברומניה חיים היום כ-5000 דובים בטבע, ובנוסף להם ישנה מסורת רומנית בעייתית מאוד של ציד דובים בהיותם גורים ושעבודם בתנאים קשים מאוד לצורך עשיית כסף. מקרים של דובים שהיו כבולים לעץ במשך 15 שנים, בתנאי תת תזונה והתעללות מתמדת הם מקרים שהיו נפוצים ברומניה בעשורים הקודמים. העמותה שמנהלת את המקום מצילה דובים שעדיין חיים בתנאים אלו ומשכנת אותם בפארק רחב הידיים בתנאים הקרובים ביותר לטבע. כדי לצפות בדובים יש להצטרף לסיור מאורגן שיוצא בשעות מוגדרות בפארק ואורך כשעה - רצוי מאוד להזמין מקום מראש. הסיפורים על ההתעללות שעברו הדובים השונים בפארק לצד הצפיה בחיה העוצמתית הזו די שברו לי את הלב, והדגימו (שוב) כמה בני האדם יכולים להיות רעים.
לאחר הסיור בפארק המשכנו לטיול בקניון זרנשטי שנמצא רבע שעה נסיעה משם. כדי להגיע לתחילת המסלול בקניון חוצים את העיירה זרנשטי עד לנקודה הזו שם יש שער שמונע את המשך הנסיעה. ההליכה לא קשה והמקום מיוחד במינו. השביל עובר בין קירות אבן עצומים שמתרוממים עד לפסגות ההרים וסביבם יערות עצומים. באוקטובר נצבעים היערות בצבעי שלכת מרהיבים של סתיו אירופי אמיתי. טיפ - אחרי הביקור בנקיק, אפשר לנסוע לכפר magura ולהנות מהנופים הכפריים הנפלאים שיש באזור.
מסעדה מומלצת בזרנשטי - ברחוב הראשי תוכלו למצוא את מסעדת casa rustica המצויינת. לצד מגוון פיצות רחב מאוד, היא מגישה אוכל רומני מסורתי לא יקר לא תיירותי וטעים מאוד.
היום החמישי - שבעה סולמות ושמש חמימה
את היום החמישי הקדשתי למסלול שבעת הסולמות המוכר יחסית למטייל הישראלי. לא תוכננה פעילות נוספת ליום הזה ואני חושב שזו היתה החלטה טובה. אין מה לרוץ ולאן למהר בטח כשצועדים בטבע יפה כל כך. המסלול מתחיל בכפר timisu de jos וההגעה לתחילת המסלול היא לפי השילוט בכניסה לכפר.
חשוב מאוד לדעת, שהחלק של הסולמות במסלול הוא קטן יחסית ולקח לנו בערך 20 דקות לסיים אותו. ההגעה אל קטע הסולמות כוללת הליכה של שעה ומשהו בשביל נוח יחסית שעולה ביער לפעמים בתלילות. גם במסלול הזה עטפו אותנו יערות "מוכי שלכת" בצבעים וגוונים מטריפים, וערוץ הנחל פיכפך והשרה רוגע ונעימות. אין ספק שההגעה לרומניה בחודש אוקטובר היתה החלטה נכונה שכן במסלול לא הורגשה תנועה רבה מדי של אנשים וזה רק תרם לקסם של המקום.
למרות הנופים האטקרציה האמיתית של הטיול היתה דווקא השמש המפנקת שלראשונה בטיול אפשרה לנו להתחרדן בנחת באחו ליד הנחל שזורם לצד המסלול.
במקום ראינו גם אומגות שמאפשרות לחזור את כל הדרך חזרה למטה (לבעלי משקל של 45 קילו ומעלה) אבל הן היו סגורות ביום שביקרנו במקום.
בכל מקרה המסלול הזה בהחלט יפה ומומלץ רק באמת קחו בחשבון שהעליה עלולה לעייף את אלו מכם שלא מורגלים בהליכות בטבע.
היום השישי - המפל "שלנו" וארמון פלש בסינאיה זה היום האחרון שלנו לפני המעבר לצימר השני, וגם הוא היה מוצלח למדי. תחילת היום בעיירה busteni בעוד מסלול הליכה קסום ולא מוכר שהיה רק שלנו. מדובר במסלול למפל cascada urlatoarea שאורכו בערך קילומטר לכל כיוון כאשר ההלוך במגמת עליה קלה. שוב מצאנו את עצמנו בלב יער קסום ויפה כשהפעם הצטרף אלינו כלב משוטט חביב וחמוד (הוא זכה לשם ניסים) שליווה אותנו כל הדרך עד למפל. המפל לא גבוה במיוחד אבל מרשים ובוקע בלב היער. כמובן שגם כאן מצאנו פינה לצד הנחל להפסקת תה ועוגיות כשאנחנו נהנים מהשקט ומהטבע שמסביבנו.
כדי להגיע לתחילת המסלול כוונו את גוגל מאפס לנקודה הזו לחניון העפר. מכאן תבחינו בשלט המורה לכיוון ההליכה למפל. החניה במקום בחינם ואין מה לעצור בחניוני הרכבל בתשלום בדרך המובילה למקום.
לאחר הטיול הנפלא המשכנו לארמון פלש המרהיב בסינאיה (sinaia) שנמצא ממש עשר דקות נסיעה מבושטני. הארמון נבנה כארמון קיץ למלך רומניה הראשון לפני 150 שנה והוא יפה במיוחד. ניתן להכנס לארמון בקבוצה מאורגנת בלבד - סיור "רגיל" בקומה הראשונה בלבד (כארבעים דקות, 30 ליי למבוגר) או סיור מלא גם בקומה העליונה (כשעה, 60 ליי למבוגר). אנחנו הסתפקנו בסיור רגיל בתוך הארמון המפואר בצורה מוגזמת!! בהחלט בהחלט מקום מומלץ לביקור.
מסעדה מומלצת ליד סינאיה - מסעדת kuib מרוחקת מהמרכז התיירותי של העיירה ונמצאת במקום שקט ונעים. האוכל (רומני מסורתי) טעים ולמרות מחיר מעט יקר, היה נחמד לשבת שם ולסיים את היום.
היום השביעי - עוברים דירה
יום מעבר סטדנרטי באותה דרך שבה הגענו מסיביו לבראן. את הצימר השני שלנו שכרתי גם דרך אירבנב הפעם סמוך לכפר avrig. לא קורה בכפר הזה יותר מדי, חוץ מסופרמרקט וארמון קיץ של משפחת ברוקנטל הגרמנית. הצימר שלנו היה ממוקם עשר דקות נסיעה מהכפר לכיוון הרי הקרפטים בסביבה שקטה. למעט סוגיית אינטרנט איטי מאוד הוא היה נחמד והיתה בו גינה גדולה מאוד. טיפ - כדאי מאוד לשכור רכב גבוה ברומניה. אנחנו שכרנו ג'יפ שאפשר לי לצאת מדי ערב לסיורים בשטח בדרכים מיוערות המובילות אל ההרים בסמוך לכפר avrig. התירוץ הרשמי היה שיצאנו לחפש דובים אבל בתכלס נהניתי מאוד מהנהיגה בדרכי השטח כשסביבי נוף מיוער מלא בנחלים זורמים. אחת הדרכים היפות הובילה מהכפר לנקודה הזו, ושווה לבקר בה אם אתם באזור.
היום השמיני - הגענו לשיא (או היום שבו אמרנו הכי הרבה את המילה "וואו")
בכל טיול שלנו עד היום, היה את היום הזה שחיכיתי לו הכי הרבה והתפללתי למי שרק היה מוכן לשמוע שרק יהיה מזג אוויר טוב.
בטיול שלנו לקרפטים הרומנים, זה היה היום שבו הגענו לדרך הטראנספגרשן (transfagarasan). הדרך עם השם המוזר הזה נסללה בתקופת צ'אוצ'סקו כדי להעביר כוחות צבא דרך ההרים נגד פלישה רוסית. בשנים האחרונות היא התפרסמה כאחת הדרכים היפות והמיוחדות באירופה. הדרך חוצה את הקרפטים מצפון לדרום בנתיב שהמילה מפותל עושה לו עוול... הפיתולים בכביש מצטלמים מצויין והם חוויה אמיתית לחובבי נהיגה. תוסיפו לכך נופים נדירים, סיכוי טוב לראות דובים ומסלולי הליכה טובים
בפסגה ותקבלו את היום המושלם ואת שיא הטיול. ויתרתי מראש על לנסוע בדרך כולה והתחנה הראשונה שלנו היתה הנקודה הגבוהה בכביש - אגם בליאה. המראות שקיבלו אותנו סביב האגם בבוקר השמשי והיפה היו מופלאים. הפסגות מסביבנו היו מכוסות שלג מהימים האחרונים, האגם כחול בוהק והאוויר צלול וטרי.
רוב המבקרים בנקודה הזו מסתפקים בסיבוב סביב האגם וצילום פיתולי הכביש, אבל אנחנו החלטנו לטפס לאגם נוסף גבוה יותר - אגם קאפרה (lacul capra). השביל המוביל אל האגם מתחיל מהצד הצפוני של אגם בליאה (ליד המסעדה) ומסומן במשולש כחול. מדובר בשביל תלול שמטפס במהירות לגובה. ככל שטיפסנו כך הנופים (היפים גם ככה) הפכו ליפים יותר ויותר ויותר. לצערי, בשלב מסויים די קרוב לפסגה השביל החל להיות מכוסה בשכבת קרח שהיתה יכולה לסכן אותנו בירידה והחלטנו לעצור. כמובן שגם פה מצאנו פינה טובה מול הנוף עם כוס כוס תה ועוגיות. בדרך חזרה למטה ראינו שועל אדום שלצערי כנראה מקבל אוכל מהמטיילים הרבים במקום אבל בכל מקרה דיגמן יפה למצלמה כשברקע אגם בליאה.
התחנה השניה שלנו ביום הזה היתה במפל בליאה שהשביל אליו מתחיל מתחנת הרכבל התחתונה (לא תפספסו אותה). בשלט בתחילת השביל צויין שהמפל נמצא חצי שעה הליכה מאיתנו, אבל זו היתה חתיכת חצי שעה אינטנסיבית. אולי זה היה הטיפוס של הבוקר, אבל אל המפל המרהיב הגענו די שפוכים... טיפ - דרך הטראנספגרשן סגורה בין החודשים אוקטובר ליוני, ובכל מקרה רצוי מאוד להתעדכן בקישור הזה, במצב הכביש לפני שמגיעים אליו. בכל מקרה, הבנתי שאחרי היום הזה יותר יפה ומרשים כבר לא נקבל. התכנון המקורי שלי שכלל עוד טיול למפל נוסף השתנה לימים רגועים יותר למען בריאות הנפש הגוף והמשפחה שלי.
מה עשינו ביומיים הנותרים? פארק החבלים arka park paltinis - כפיצוי לעוגמת הנפש לילדים (וגם לי), הגענו לפארק שנמצא חצי שעת נסיעה אל ההרים מסיביו. מאחר והיינו לא בשיא העונה בדקתי טוב את שעות הפתיחה המצומצמות של הפארק וגילינו פנינה אמיתית. הפארק מלא במסלולי חבלים לכל הגילאים, ובכמה מסלולי אומגה מעולים בצמרות העצים. בנוסף צוות המקום היה אדיב מאוד דובר אנגלית והמחירים היו סבירים בהחלט (116 ליי לי ולשני הילדים). בהחלט פארק שמומלץ להגיע אליו אם אתם באזור. אגב, אשתי בילתה את הזמן במקביל במרכז הקניות shopping city בכניסה לסיביו שכולל די את כל הרשתות והחנויות לקניין המצוי.
המוזיאון הפתוח בסיביו - האמת שדי התאכזבנו. הפארק גדול מאוד ומכיל המון שחזורים של מבנים מרחבי רומניה מתקופות הסטוריות שונות. רק מה, הגענו לפארק באמצע השבוע והוא היה שומם. לא היו הפעלות או הדגמות כמו שאמורות להיות במוזיאון פתוח וחלק גדול מהמבנים היה סגור ולא היה ניתן להכנס אליהם. אפילו דוכן השכרת הסקוטרים החשמליים היה סגור.
כנראה שבסופי שבוע המקום יותר שוקק חיים, בכל מקרה פוטנציאל יש לו ועבורינו הוא קצת התפספס.
העיר סיביו (sibiu) - סיביו התגלתה כפנינה אמיתית. בניגוד לבראשוב שקצת אכזבה, מצאנו את סיביו ביום שמשי שוקקת חיים. המדרחוב מלא בבתי קפה ומסעדות ובדוכני גלידה והכיכר המרכזית מוקפת במבנים יפים בסגנון גרמני מעודן. סביב הכיכר המרכזית פרוסות סמטאות צרות בין בתי העיר עם הגגות המיוחדים שמהן מציצות "עיניים" - חלונות עליות הגג. אפשר להעביר מספר שעות באזור העיר העתיקה רק לקחת בחשבון שגם פה, לא נמצאו חנויות לשופינג. טיפ - את הרכב כדאי להחנות בחניון הצמוד למלון קונטיננטל בעיר, העלות לא יקרה והוא ממש קרוב למדרחוב שמוביל לכיכר המרכזית של העיר.
אז איך אני מסכם את הטיול?
רומניה היא מדינה מדהימה ביופיה, ואני חושב שמשפחות חובבות טבע יהנו מאוד מטיול עם ילדים בקרפטים הרומניים. גם חובבי רומנטיקה, יין והיסטוריה יהנו עד מאוד בחבל הארץ הזה.
האוכל ברומניה זול וטוב, והאנשים בסופו של דבר נחמדים ועוזרים ככה שלסיכום אני בהחלט יכול להמליץ על חופשה משפחתית ברומניה.
כל משפחה יכולה למצוא לעצמה את המקומות שמושכים אותה יותר או פחות ויכולה להנות מאוד מביקור במדינה המיוחדת הזו.
זהו, אני מקווה שאהבתם את מה שכתבתי פה במאמץ רב.
אם בא לכם בואו לעקוב אחרי באינסטגרם או בפייסבוק, או להרשם לניוזלטר בראש העמוד כדי לקבל עדכונים ואת הפוסטים הבאים ישירות למייל.