נחל עמוד הוא אחד הנחלים הארוכים והיפים בגליל. הוא נקרא על שם עמוד הסלע האדיר שנמצא דווקא בחלק התחתון שלו לא רחוק מהכנרת בקטע שמתאים לטיול אביבי נהדר וכתבתי עליו כאן.
רוב הנחל מתיבש במהלך הקיץ אבל חלקו העליון זורם כל השנה ונהנה משפיעה טובה של מספר מעיינות בתגבור קל של הזרמת עודפי שאיבות מנביעות נוספות. בחורף נהנה הנחל מזרימת יובלים שמנקזים את המורדות המזרחיים של הר מירון והאזור המישורי של רמת דלתון. עוד דבר מעניין הוא שנחל עמוד הוא אחד הבודדים שזורמים דרומה ולא מזרחה או מערבה כמו מרבית הנחלים בגליל. יש מספר דרכים לטייל בחלק של הנחל שזורם כל השנה ובפוסט הזה אכתוב על שלוש מהן כי בהן הלכתי ועליהן אני יכול לספר.
החלק המשותף של שלוש האופציות הוא כאמור החלק הזורם של הנחל לאורך כל השנה פחות או יותר בין עין יקים לבריכות שכווי. ההליכה בקטע הזה מוצלת ומלאה בבריכות ונקודות לשכשך. לאורך הנחל תוכלו להבחין בטחנות קמח שחלקן פעלו עד לפני כ100 שנה וגם מבני מבטשה עתיקים ששימשו את אנשי צפת ביצור צמר לפני מאות שנים. גם המבטשות וגם טחנות הקמח נהנו מהזרימה החזקה אשר הניעה את גלגלי השיניים שסובבו את כלי הטחינה והבטישה (ככה אומרים?). זה חלק מוצל ומאוד מאוד יפה, מלא במים בצבע מושלם ועצי דולב ענקיים שמשרים אווירה נעימה ומוצלת וגם ריח מתוק שיש רק לעצי דולב ואני מאוד מאוד אוהב.
הזמן המועדף לבקר בנחל עמוד הוא בסוף האביב אז הזרימה בשיא, מזג אוויר סביר ומאפשר גם כניסה למים הקרים. מעבר לזה טיול בנחל עמוד אפשרי באמת כמעט כל השנה למעט ימים חמים במיוחד שבהם אם לא מתחילים לטייל מוקדם בבוקר זה פחות כיף כי חם.
האופציה הקלאסית - פארק נחל עמוד של רט"ג (לינק למפה)
הכניסה לחלק הזה היא בתשלום (או חינם אם יש לכם מטמון). היתרון הוא כמובן חניון מסודר, חנות עם גלידה לאחרי הטיול והליכה יחסית קצרה עד למים. עם זאת, חשוב לדעת שעדיין ההליכה עד למים חשופה לשמש ובסוף הטיול יש צורך לעלות בעליה שיכולה להיות קשה לחלק מכם. אורך המסלול באופציה הזו הוא כארבעה וחצי קילומטרים.
כדי להגיע - "נחל עמוד שמורת טבע" בוויז. נשלם, נחנה, נתארגן ונצא לדרך לפי השילוט על סימון שבילים אדום. לפנינו בערך קילומטר הליכה חשופה לשמש שחלקה בירידה (שאח"כ תהפוך לעליה). במהלך ההליכה עד לנחל נעבור בתחנת משטרה בריטית ישנה שהוקמה ע"מ לשמור על מקורות המים הכל כך יקרים באותה תקופה מפני פורעים. נמשיך עם הירידה עד שנגיע לתחילת הקטע הזורם של הנחל. ההמלצה שלי בקטע הזה, היא לפנות ימינה עם השביל השחור ולהצמד אליו. השביל עובר בצד הצפוני של הנחל עד לבריכות שכווי. שם נתחיל לחזור לרכב הפעם מהצד הדרומי של הנחל על שביל מסומן כחול שיתחבר לאדום שאיתו ירדנו.
במהלך ההליכה תפתחו עיניים וגלו סקרנות כדי לא לפספס כמה בריכות ממש שוות לאורך הנחל שפשוט מחייבות טבילה אפילו שהן יחסית קרות. אחת הבריכות הראשונות נמצאת מתחת לגשר אבן והיא באמת יפהפיה ומאוד פוטוגנית אבל יש עוד קטנות יותר ולא פחות יפות.
טיפ: מומלץ להגיע מוקדם בבוקר בשבתות וחגים כי האתר מתמלא מהר ופחות נחמד לטייל כשעמוס באנשים.
האופציה הזו לא כרוכה בתשלום, היא קצת יותר מאתגרת ואורכה כחמישה קילומטרים.
גם כאן, יש קטע הליכה חשוף לשמש ועליה בחזור אבל לדעתי האישית ההליכה מגוונת ומעניינת יותר בעיקר אם מגיעים באביב והתחושה היא של טיול של ממש.
כדי להגיע - "קבר רבי חוצפית המתורגמן" בוויז. ההגעה היא מאזור בית הקברות בצפת על דרך עפר שמתאימה לכל רכב ומסומנת כחול. נחנה בחורשה הקטנה שליד הקבר ונצא לדרך. תחילת ההליכה על סימון כחול בערך 500 מטרים שיורידו אותנו אל ערוץ נחל שכווי היפה. בחיבור עם הנחל נפנה שמאלה עם סימון ירוק שיוריד אותנו יחסית במתינות אך מדי פעם תוך כדי מעברים בין סלעים ובולדרים. הקטע הזה יכול להיות קצת חלק בחורף אז קחו את זה בחשבון, אבל הוא לגמרי עביר לדעתי. במהלך הירידה נוכל לראות מולינו את הנוף הנהדר של הר מירון היפה והירוק כל השנה ושל נחל עמוד אליו אנחנו יורדים. באביב מתמלא הואדי בפריחה אדירה של מרבדים סגולים של כרמלית נאה, כלניות, רקפות ושקדיות יפהפיות. אחרי בערך 750 מטרים של הליכה בנחל שכווי תחילה נשמע ואח"כ נראה את המים הנהדרים והצל המפנק בבריכות שכווי. כאן בעצם אנחנו מתחברים לקטע הזורם של הנחל, נפנה ימינה על הסימון השחור ונלך לאורך הנחל כמו שתיארתי באופציה הקודמת רק הפוך (זה באמת לא מסובך, אין טעם להתחיל לפרט שוב).
ואיך חוזרים? או... על זה רציתי לדבר איתכם, בתכלס אתם יכולים לחזור באותה דרך. אתם גם יכולים להמשיך את המסלול הלאה וזו האופציה השלישית לטיול שמצריכה הקפצת רכב ואורכה 5 ק"מ.
אופציה שלישית - מנחל שכווי אל חניון העיקול ונחל מירון
נקודת ההתחלה כמו באופציה הקודמת, נקודת הסיום - חניון העיקול בעליה לצפת (ככה בוויז). נתחיל את המסלול כמתואר באופציה הקודמת, נחצה את השמורה של רט"ג (נו עם הבריכות וכו...). כאשר נגיע לפיצול שבילים שמאלה אדום וישר שחור/שביל ישראל, נמשיך ישר. מכאן נצעד בחלקו התחתון של נחל מירון. מהר מאוד נרגיש שאנחנו כבר לא בשמורה כי כמות האנשים תרד דרמטית אבל גם הזרימה תעלם. הצעידה בחלק הראשון מוצלת בתוך ערוץ יפה וטחוב, ובהמשך הופך הערוץ לפתוח יותר ובחודשי האביב נצעד באחו ירוק ופורח. שוב נפגוש בשקדיות, כלניות, רקפות ומני סחלבים אם נגיע במהלך חודש מרץ. ההליכה בקטע הזה פחות מוצלת ולא מומלצת בקיץ.
לקראת סיום ההליכה כשכבר ממש נשמע את המכוניות על הכביש נזהה זרימה עדינה בערוץ משמאלנו. זוהי הזרמת עודפים משאיבה במעלה נחל מירון. הזרימה מייצרת מספר בריכות צלולות ויפות שמאפשרות כניסה להתרעננות אחרונה לפני ההגעה לרכב שמחכה בנקודת הסיום.
עד כאן, אם הגעתם לכאן במקרה אתם מוזמנים להרשם בראש העמוד ולקבל את הפוסט הבא וגם מדי פעם הצעות טיול מרוכזות ישירות למייל. וגם אשמח מאוד אם תעקבו אחרי גם באינסטגרם שם עולות הצעות לטיולים ותוכן אחר על טיולים באופן שגרתי ומהנה במיוחד.