++בעת סכנת שטפונות הטיול בשמורה אסור ומסוכן++
בפסח 1973, הגיע מוטי קירשנבאום האיש והאגדה כדי לצלם כתבה על המטיילים בשמורת עין גדי. כשישבתי וצפיתי בכתבה המרתקת הזו ציפיתי לראות את שמורת עין גדי ונחל דוד פראית ובתולית אך מהר מאוד התבדיתי לגלות עד כמה כלום לא השתנה אצלנו. מצד אחד, תלונות הפקחים על כמויות עצומות של מטיילים (מעל 5000 ביום) במהלך החג ועל הלכלוך שאלו משאירים אחריהם. ומצד שני תלונות המטיילים על הממשלה ועל גולדה מאיר. מצד שלישי רעש והמולה משפחות בסנדלים וקפקפים מגיעים כדי לשכשך קצת במים בצפיפות איומה.
ובהמשך ישיר לכתבה מ 1973, הנה הטיפ הראשון שלי אליכם בנוגע לטיול בשמורת נחל דוד - אם אתם רוצים להנות באמת מהמקום הנפלא הזה בואו מוקדם ממש ועדיף לא בשבתות או חגים. נחל דוד הוא אחד משני נחלים איתנים שזורמים כל השנה בשמורת עין גדי. הנחל השני הוא נחל ערוגות עליו כתבתי כאן, והוא בהחלט מסלול מהמם לחובבי המדבר והמים.
הנחל השני הוא נחל דוד, מדובר בנחל קצר יחסית (כעשרה קילומטרים) אשר מתחיל במדבר יהודה וכאמור זורם גם הוא כל השנה ונהנה ממספר נביעות מים לאורכו. הביקור בשמורת נחל דוד נפרד מנחל ערוגות ולדעתי מיותר לנסות לשלב את שניהם באותו יום למרות שהדבר אפשר אם אתם ממש זריזים ורק רוצים לסמן וי ולעשות איזה סלפי.
המסלול בנחל דוד אשר הכניסה אליו בתשלום (חינם לבעלי כרטיס מטמון) מתחלק בעצם לשלושה חלקים עיקריים:
מסלול משפחתי קליל עד מפל דוד (כשני קילומטרים)
מסלול מאתגר יותר עד מערות דודים (כארבעה קילומטרים) - לינק למסלול ע"ג מפה
מסלול למטיבי לכת בלבד לגב חלון (כחמישה וחצי קילומטרים) - לינק למסלול ע"ג מפה
העונה הטובה ביותר לטייל בשמורה היא בסתיו ובאביב ורצוי לקחת בחשבון שבקיץ חם מאוד (מאוד מאוד) ורצוי להגיע ממש מוקדם לשמורה במיוחד אם התכנון שלכם הוא לעלות למערת דודים כפי שתכף אספר לכם.
ההליכה בשמורה נעשית לפי השילוט המסודר שבשמורה והשבילים לא מסומנים בצבעים שאנחנו רגילים אליהם ממסלולים אחרים בישראל. שני המסלולים מתחילים באותו אופן, מקופת הכניסה צועדים על שביל נוח שחלקו הראשון אפילו נגיש לעגלות עד שמגיעים לערוץ הנחל הזורם עם שלל מפלונים קטנים. אגב, לאורך המסלול כולו תוכלו לפגוש בלהקות יעלים שחיים במקום ולא, הם לא אוהבים במבה או אוכל של אנשים אז בבקשה לא להאכיל או ללטף או לרדוף אחריהם. יש אפילו קטע הליכה קצר בתוך המים אבל אל תטפחו ציפיות, הוא ממש ממש קצר. אחרי הליכה לא ארוכה או קשה מדי ולאחר שעברנו מספר מפלונים נגיע אל מפל דוד. זה אחד המפלים המפורסמים והמצולמים בארץ לדעתי ובצדק, המפל גבוה יחסית ונופל בזרם דק אל בריכה רדודה שניתן לשכשך בה. סביבת המפל מלאה בצמחי מים ומדבר והמראה מרשים מאוד.
אחרי ההגעה למפל דוד ניתן לחזור לרכב מהצד השני של הנחל או אם אתם מיטיבי לכת ובכושר טוב להמשיך למערת דודים. המערה נמצאת בעצם בראש מפל דוד אבל כדי להגיע אליה צריך לעשות סיבוב קטן ולטפס לא מעט. מיד עם תחילת החזרה מהמפל נראה שילוט ימינה לכיוון מערת דודים ואיתו נעלה. העליה תלולה וחשופה כולה לשמש ויכולה להיות קשה אם אתם לא מורגלים בהליכה ובכל מקרה יש לעשות אותה עם נעלי הליכה טובות או סנדלי טיולים ולא עם קומבינציות אחרות (קרוקס, כפכפי אצבע וכו...) כאן זה לא הקאנטרי קלאב. החלק
הראשון של העליה מתון יחסית לכיוון דרום מזרח כשהנוף של ים המלח מולינו ובהמשך מתעקל השביל צפון מערב והופך לתלול יותר. בשלב מסויים נעבור מעיין קטן - מעיין שולמית, ומכאן הופך השביל למתון ובמגמת ירידה חזרה אל הנחל. אחרי בערך 300 מטרים מהמעיין חוצה השביל את נחל דוד ומהר מאוד יתגלו בפנינו מספר בריכות צלולות ומרהיבות (אמיתי, אני לא מגזים כאן). מאוד מפתה להשאר בבריכות האלו, אבל אני ממליץ לכם לא להתפתות ולהמשיך עם השביל שעכשיו מקביל לנחל לכיוון מזרח. כמאתיים מטרים של הליכה על קו הגובה מעל הנחל יביאו אתכם לקיר סלע אותו תצטרכו לרדת באמצעות דרגיות המקובעות לסלע אל מערת דודים, שהיא חברים, אחד המקומות היפים והמיוחדים שיצא לי להיות בהם. מצד אחד מערה שמעליה טיפות מים הזולגות בין הענפים הירוקים שצומחים מהסלע, מצד שני מפל מים שנשפך לבריכת טורקיז קטן ומצד שלישי נוף ים המלח כשמתחתיכם ממש מפל דוד שבו הייתם לא מזמן. כאן תוכלו להסתכל על האנשים הקטנים שנמצאים במורד השביל ולא עלו אתכם אל מערת דודים היפה.
אחרי שחוויתם טוב טוב את המקום, שתיתם קפה (מתרמוס, כי הבערת גזיות בשמורה אסורה) והשארתם נקי פשוט חוזרים באותה דרך (דרך הבריכות הצלולות שעכשיו אפשר לעצור בהן), חזרה למטה ומשם לחניה.
המסלול לגב חלון
לאלו שרוצים ללכת יותר ולהנות מאחד המקומות היפים באזור מומלץ להמשיך ולטייל לגב חלון. המסלול אליו קשה ומיועד למיטיבי לכת בלבד והוא כולל ירידות (ועליות) בסולמות ומפלונים. בעונות גשומות בהם נחל דויד שטף, יהיה צורך במעבר בגבי מים עד להגעה לגב עצמו שיהיה גם הוא מלא במים. בנוסף, לדעתי המסלול לגב חלון לא מתאים לדעתי לבעלי פחד גבהים.
כדי להגיע לגב חלון, לאחר הסיום במערת דודים נחזור עם השביל עד לפיצול ובו שילוט לכיוון מעיין עין גדי והמקדש הכלכוליתי. בסמוך למעיין עין גדי נזהה שביל מסומן שחור ונפנה איתו ימינה במעלה. אחרי הליכה קצרה נגיע לפיצול נוסף הפעם עם סימון ירוק - ניקח את הפיצול ימינה עם השביל הירוק ונתחיל לעלות במעלה תלול אבל לא ארוך מדי. בתום העליה נגיע אל שיא הגובה כשמתחתינו למטה ערוץ נחל דויד ונוף מטורף של ים המלח והר ישי. נמשיך כ 600 מטרים עם הסימון הירוק עד לפיצול עם שביל אדום. נפנה ימינה עם האדום ונרד ירידה תלולה שמחייבת האחזות ביתדות אל תוך נקיק יפהפה שיוביל אותנו אל גב חלון. לאחר הירידה אל קרקעית הנקיק נפנה מזרחה (ימינה) ותוך כדי התגברות על מכשולים בגבהים שונים (וכאמור על גבי מים מלאים בעונות שהנחל שטף) נגיע לאחר 200 מטרים לא פשוטים אל המרפסת היפה של גב חלון. כשישבנו שם התגובות של התפלאות מהנוף בקרב הקבוצות שהגיעו היו זהות ובצדק. הנוף הנשקף מהחלון מרהיב. מתחתינו מערות דודים, ולמטה יותר רחוק במורד השמורה והמפל שהיינו בהם לפני כמה שעות. אם היה לנו מזל והנחל שטף אז נוכל גם לרחוץ במי הגב היפה והמיוחד.
אחרי ההפסקה המחוייבת נחזור בנקיק ונתחבר שוב לשביל האדום, נוכל לחזור איתו באותה דרך לשמורה אבל אני ממליץ לפנות ימינה ולחזור עם השביל האדום למרגלות הר ישי ולאחר כ-800 מטרים של הליכה נוחה ימינה עם סמ"ש שחור בירידה תלולה (רדו בזהירות) עם הסימון השחור לבית ספר שדה עין גדי. מבית ספר שדה ההליכה קצרה חזרה לחניון בשמורה ולדעתי אין צורך להשאיר רכב במיוחד בבית ספר שדה מבעוד מועד.
הערה: את המסלול לגב חלון אפשר גם להתחיל מבית הספר שדה עין גדי ולסיים אותו בשמורה אבל יש צורך להסדיר תשלום קודם לכן מול השמורה. היתרון הוא שמגיעים למים בסוף המסלול כשעייפים, החסרון הוא עליה קשה ודי קשוחה מיד בתחילת המסלול מבית הספר שדה עד לחיבור עם השביל האדום.
אגב, אם הגעתם עד לכאן אתם מוזמנים להרשם לבלוג בראש העמוד כדי לקבל את הפוסט הבא ישירות למייל וגם לעקוב אחרי באינסטגרם שלי הכה שוקק חיים וטיולים.