כשהייתי חייל, זכור לי תרגיל ארוך ובלתי נגמר שבסופו היינו גם צריכים לטפס על החרמון ולבצע תרגיל באש חיה על רכס שנקרא - רכס נמנמן. בתכלס כשאני חושב על זה, זה כנראה היה המקום הכי מתאים לתרגיל כי הייתי די במצב של נמנום קל אחרי לילה של טיפוס שאני לא זוכר ממנו הרבה חוץ מזה שהיה סיוט.
אומרים שלכל חוויה רעה אנחנו צריכים ליצור חוויה מתקנת (סתם לא באמת אומרים.... חשבתי על זה הרגע), אז החלטתי להצטרף לטרק הפעלה לחרמון בחודשי האביב עם קבוצת המטיילים הנהדרת של new age trekking, שדאגו לאחלה הדרכה וגם לתיאומים ולוגיסטיקה. לא פחות חשוב מכך קבוצת המטיילים שטיילתי עימה באותו היום היתה מהאיכותיות והמקצועיות ביותר וזה רק תרם לחוויה הטיפוס על ההר. טיילתי עם החבורה הנהדרת הזו גם בעבר וכתבתי על זה פה.
עיקר הלוגיסטיקה רגע לפני שמתחילים לטפס על ההר היחידי האמיתי שלנו, זה שנראה כמעט אלפיני בשלבים מסויימים , הוא תיאום מול הצבא. מסתבר שאחד האזורים הכי מרשימים לטיול בארץ שלנו הוא גם שטח צבאי ובתוך הסלט הזה כל טיול על ההר חייב להיות מתואם מול הצבא בטלפון הזה - 046977293.
לפני שאספר לכם על הטרק, הנה עוד כמה פרטים טכניים חשובים. מדובר בטיול קשה שמיועד למיטיבי לכת בלבד וכולל הליכה של 13 ק"מ שבמהלכם מטפסים כמעט 1100 מטר גובה. בנוסף, רובו המכריע של השביל במגמת עליה על שבילים לא מוצלים והקרינה על ההר חזקה מאוד אז חשוב להצטייד בהמון מים, בכובע ובאמצעי הגנה מהשמש. בנוסף לא מדובר במסלול מעגלי כך שיש לארגן רכב להקפצה בנקודת הסיום של הטיול על פסגת החרמון. העונה המומלצת לטרק היא בין חודשי מרץ עד סוף יוני, במרץ ואולי אפריל חלק מההליכה מתבצע בשלג ויש להצטייד לכך בהתאם (כדי לקרוא על אותו טרק רק בשלג כנסו לפוסט של מסוף כרמלית) ובמאי ויוני מדובר בשיא האביב והפריחה על ההר. עוד דבר, מזג האוויר על ההר משתנה ועלול להפוך לקיצוני ככל שנתקרב לפסגה אז חשוב להתעדכן מראש בתחזית ולהביא בגדים חמים במידה וצריך.
את המסלול המתואר, אפשר לעשות גם בימים יפים בחורף ואז חלק ניכר ממנו הופך לטרק שלג מאתגר, את הדגשים לקראת טרק שלג במסלול כתבתי בסוף הפוסט.
לפני שנתחיל, הנה לינק למסלול הרשמי והמסומן לטיפוס אל החרמון.
יאללה יצאנו, הטיפוס אל ההר של המדינה מתחיל ממש ליד בית המלון של נווה אטיב, על שביל המסומן בצבע אדום (ליחצו כאן לקישור לנקודת ההתחלה). מכאן נעלה על הסימון האדום שיוביל אותנו על דרך סלולה שנקראת גם "ציר 5". זה ציר ג'יפים ידוע בעיקר אחרי שלגים אבל מדובר בשטח צבאי סגור בד"כ. בכל מקרה כבר עם התחלה ההליכה נאלץ להתרגל לנופים הדרמטיים שיקיפו אותנו. משמאל בקעת החולה ומבצר נמרוד ומימין תחילת העליה לכיוון רכס החרמון. אחרי הליכה של בערך שלושה קילומטרים נבחין משמאלנו בבריכת מים גדולה ועתיקה שנקראת "ברכת חפור". אפשר לעצור לידה לצבירת כוחות כי ממש מיד נגיע לקטע תלול ראשון בטרק שלנו. קשה להרים את הראש ולהסתכל על הנוף כשהשריר הארבע ראשי שלנו יתחיל לעבוד קשה אבל רצוי לעשות זאת מדי פעם.
כמו בהזמנה איפה שהוא באמצע קטע העליה הקשוחה מחכה לנו נקודת עצירה ורענון מושלמת, מדובר בבור מים שנקרא עין כחל והוא רק בור מים ולא באמת מעיין. המים הם מי גשמים ושלגים שנאגרים בבור במהלך החורף.
על גג הבור מכסה מתכת שמכסה את המים הכי קפואים שיצא לי לטבול בהם מימי. כמה קפואים? מספיק קפואים כדי לכווץ כל איבר בגוף תוך שניות, ואני מתכוון לכל איבר...
ועדיין זו נקודה נהדרת להתרעננות וקפה טוב לפני הטיפוס הארוך שעוד מחכה לנו. שימו לב רק שהמים עמוקים מאוד ושאין סולם או אמצעי עזר להכנס לבור כך שצריך קצת להתאמץ.
אחרי קפה ומאפה ורענון איברים מכווצים במים הקפואים, אין ברירה אלא להמשיך בעליה התלולה שעזבנו קודם לכן. שימו לב שבמפה שצירפתי הקטע שמתחיל אחרי הפיצול להר כחל ממשיך בערך קילומטר על שביל אספלט לא מסומן, שבהמשך מתחבר חזרה לשביל המסומן אדום מצד שמאל שמגיע מכיוון הר כחל.
אחרי החיבור עם השביל האדום נמשיך לצעוד בו במעלה כשלפנינו נגלה לראשונה את פסגות החרמון הגבוהות ונגיע לאחד המקומות הכי יפים בטרק - בקעת מן.
כשיצאתי לטרק הסביר לנו עידן המדריך החמוד שמדובר בטיול האלפיני היחידי בארץ. איך אלפיני? מה אלפיני? זה פלסטינה כאן... מלמלתי לעצמי בציניות אבל זרמתי. ואכן, בקעת מן דומה למשהו אלפיני. מצד אחד היא לא דומה לנוף הישראלי הגלילי המוכר ומצד שני משהו באחו הירוק והרחב, בברכת מן העגולה ובעדרי הפרות והסוסים שרעו באחו הזכיר לי קצת מן יצור כלאיים פירינאי אלפיני ישראלי. זו בקעה מרהיבה ומיוחדת, שקטה ושלווה ונשאר רק להאזין לקולות הרוח והציפורים ולפרות. כדי להנחית אותנו ממחשבות על האלפים מצאנו גם עדר עיזים עם רועה דרוזי נחמד שנהנו גם הם מהשלווה האלפינית הישראלית.
חוץ מהיופי הכל כך מיוחד של בקעת מן, זה בעצם המקום המישורי היחידי בשביל שלנו אל פסגת החרמון ומכאן העסק נהיה קשוח יותר וקשה יותר (לא שעד עכשיו היה פיקניק...).
מבקעת מן יקח אותנו השביל האדום אל הקופות והחניון התחתון של אתר החרמון קטע שכדאי להריץ זריז, לחצות את החניון כדי להתחבר לשביל מסומן ירוק בפינה הדרום מזרחית שלו. השביל הירוק יוריד אותנו לכיוון בסיס חטיבת החרמון אבל אל תתרגלו לירידה כי מהר מאוד נחזור לנוהל עליות. עליה מאומצת וקשה מאוד מחכה לנו ובסופה פסגת הר חבושית. בקטע הזה יש מספר נקודות עצירה בודדות בצל רצוי לנצל חלק מהן
למנוחה. עוד יותר רצוי לעצור מדי פעם ולהסתכל לאחור על הנוף. ככל שנעלה ונתקרב אל פסגת החבושית הנוף מתחתינו יפתח ויהפוך לעשיר ומופלא. מדרום לנו פרוסה רמת הגולן היפה ועמק החולה הירוק, ביום טוב נצליח לראות אפילו את התבור והכרמל. מצפון ומערב לנו לבנון היפה והארורה, מבצר הבופור בולט ולפחות עבורי היה הנקודה הראשונה שחיפשתי באופק. בחודשים מאי ויוני מתמלאת פסגת הר החבושית בשלל פרחים צבעוניים ייחודיים לחרמון אשר פורחים באיחור אביבי אופנתי כשלמטה בעמק כבר חם ומהביל.
מפסגת הר חבושית כבר אפשר לראות את נקודת הסיום של המסלול שלנו ברכבל העליון של החרמון והדרך אליו כבר מתונה יחסית למה שעברנו ועוברת על קרקע טרשית קשוחה כראוי לפסגת ההר הגבוה במדינה.
אחרי שננשום אוויר פסגות ונמלא את הריאות בסיפוק ואנרגיות אחרי הטיפוס הקשה, נתפוס קרונית חרמונית ירוקה ונרד אל חניון האתר שם אמורה לחכות לנו מכונית ההקפצה חזרה לנווה אטיב.
פרטים ייחודיים לגבי טרק שלג בחרמון
אם תגיעו למסלול ביום יפה ובהיר במהלך החורף כשההר מושלג ולבן, צפויה לכם חוויה מאלפת של טרק שלג ישראלי שאפשר לעשות רק בחרמון. לטיול מסוג כזה חובה להערך מבחינת ציוד הכרחי - מקלות הליכה, חותלות נגד שלג וכמובן ביגוד חם בדגש על כפפות, כובע ומגן צוואר. יש לקחת בחשבון שההליכה בשלג קשה יותר ומצריכה מאמץ רב יותר בכל צעד וצעד מאחר ואם השלג עמוק פשוט שוקעים. בנוסף קחו בחשבון שכל הקטע מברכת מן והלאה, הסימונים בו יהיו מוסתרים ולא בטוח שתוואי ההליכה יהיה ברור.
בד"כ יתחיל השלג מברכת מן ומעלה אבל זה יכול להשתנות בהתאם למשקעי השלג שירדו בחרמון בסמוך להגעה שלכם. רצוי לצאת לטיול כזה כשמבינים בדיוק מה המסלול ואיך אמורים ללכת מאחר וסימוני השביל קבורים תחת השלג ואין מה לבנות עליהם יותר מדי. אם אתם לא בטוחים או לא מצויידים בהתאם, רצוי להצטרף לאחת מהקבוצות המודרכות הרבות שמבצעות את הטרק הזה בצורה בטוחה ומקצועית.
יצא לי לעשות את המסלול בשלג והחוויה שונה לגמרי, הנופים מזכירים ממש את אירופה. המסלול הרבה יותר קשה אבל גם הרבה יותר מתגמל בשלג.
אני רק שאלה:
כמה זמן זה לוקח? לנו זה לקח שבע שעות כולל הפסקות אבל בקצב הליכה טוב, חשוב להתעדכן בשעת הרכבל האחרון שיורד מהפסגה.
יש ציוד הכרחי? חוץ מהרבה מים, כובע, קרם הגנה רצוי להביא מקלות הליכה ואוכל קל אבל כזה שממלא באנרגיות.
אפשר לקצר? כן בהחלט, אפשר לעשות רק חצי מהמסלול - או מנווה אטיב לברכת מן, או מברכת מן לפסגה.
עוד משהו? בבקשה, שימרו על נקיון השבילים והטבע אם אין פחים לוקחים את הזבל איתנו.
כמובן שאתם גם יותר ממוזמנים לעקוב אחרי באינסטגרם ולהרשם לניוזלטר בבלוג כדי לקבל את הפוסט הבא ישירות למייל.