אני עוקב כבר כמה שנים אחרי הבלוג המצויין מסוף כרמלית של כרמל קמין, טרקרית מדופלמת ובלוגרית מעולה (שממש שווה לכם לעקוב אחריה) וקראתי בו על טרק שהיא עשתה בחרמון. תוך כדי קריאה הבנתי שאת הטרק היא עשתה עם חברת ניו אייג' טרקנינג כחלק מטיול מודרך. בנקודה מסויימת הבנתי שאפשר ואפילו רצוי להצטרף לקבוצה איכותית של מטיילים לטיול ארוך ומאתגר ואפשר לנטוש מדי פעם את טיולי הלבד שאני כל כך אוהב.
בכל מקרה, דרך כרמל הגעתי לעמוד הפייסבוק של עידן ואורי בשבילים, שמכנים את עצמם גם new age trekking. שני החברה החמודים האלו מוציאים טרקים ארוכים ברחבי הארץ וגם בחו"ל. בחלק מהמקרים זה טרק קלאסי כזה שסוחבים בו את כל הציוד על הגב למשך כמה ימים, ובחלק מהמקרים אלו טרקים למפונקים יותר - לוקחים רק ציוד ליום ובערב כל הלוגיסטיקה מחכה בחניון הלילה.
אני בחרתי בטרק של יום אחד בפורמט חברתי - כלומר, הטרק בחינם ובסופו כל אחד משלם על פי מידת ההנאה מהטיול.
האמת היא שהגעתי עם לא מעט חששות לטיול, כי בד"כ אני מטייל עם המשפחה או לבד, לוקח לעצמי יום חופש ומטייל לבד בשטח עם השקט שלי והשלווה. ופתאום, ללכת ככה בקבוצה ועוד עם מדריך היה נראה לי קצת בעייתי.
מה אגיד לכם, חששותי התבדו לחלוטין. קודם כל המדריך - עידן, קחו את כל מה שחשבתם על מדריכי טיולים סגנון חיזקי מארץ נהדרת בואכה יאצק ותשכחו מזה. מלח הארץ חמוד שניהל את הטיול ביעילות ובלי למרוח אותו יותר מדי, אבל הקפיד על הפסקות והסברים לעניין כשהיה צריך. והקבוצה מה? חבורת אנשים חמודים אחד אחד בכל מני גילאים וסטטוסים, אוהבי ארץ ואדם, טיילים מצויידים שבאו לטייל ולא לבלבל במוח, מאוד הזכירו לי את סוג האנשים שפגשנו באוסטריה על פסגות הרי טירול.
ועכשיו לעניין, איפה טיילנו בגלבוע? (לחצו על המפה)
המסלול שלנו, הורכב בעצם משני מסלולי טיול מוסדרים ובינהם אילתור כפוי ע"מ לחבר בינהם. אורך המסלול 14 ק"מ והוא מתחיל ומסתיים בעין מודע אשר בעמק המעיינות.
שני המסלולים, כטיולים נפרדים בהחלט מתאימים למשפחות מיטיבות לכת. אני אפתח פה סוגריים ואגיד, שלראות את עין מודע ריק, שקט ונקי בשעת בוקר מוקדמת זה מחזה נדיר שחבל שלא יוצא לראות יותר - סוגר סוגריים.
זה המקום לציין שהמסלול כמעט כולו חשוף לשמש והוא מומלץ בעיקר בסוף החורף ובמהלך האביב. קחו בחשבון שהאביב קצר מאוד באזור הגלבוע ומהר מאוד מתחיל להיות חם מאוד ואז כבר ממש לא מומלץ לעשות את המסלול הזה.
העליה לגלבוע - נחל צביה ומצוק עמינדב
מסלול שכאמור התחלנו מעין מודע, והלכנו בעליה אבל בהחלט אפשר לעשות אותו בדרך ההפוכה בירידה. אורך המסלול כחמישה קילומטרים והוא מסומן לכל אורכו בסימון שבילים שחור. תחילת המסלול בקטע צר של הערוץ מה שמביא למספר מצוקונים קטנים שיש לטפס אותם באמצעות דרגיות ברזל נעוצות בסלע. בהמשך מתמתנת מעט העליה ונוף העמק המרהיב שנשקף מלמטה נראה קצת שונה בכל עצירת שתיה. ככל שנתקדם במעלה ונתקרב אל פסגת ההר כך תשתנה הצמחיה ותהפוך לצבעונית יותר ומגוונת יותר בעיקר בחודשי האביב. לקראת סוף העליה עובר השביל במתלול אבינדב, קטע עוברים ממש על קצה מצוק דרמטי המשקיף אל הנוף. בהחלט מדובר באחד הקטעים היפים במסלול במיוחד עם הפריחה המרשימה של האביב ולהקות החסידות הדואות שניתן לראות מתחתינו.
את העליה סיימנו במצפור שמיר לזכרם של דובי וערן שמיר, אב ובן אשר נהרגו בהפרש של 20 שנה בשתי מלחמות. מאחורי המצפור מקבץ יפה אך מלאכותי של אירוס הגלבוע שפורח בחודש מרץ, הקדמה בלבד לקראת האירוסים שעוד צפויים לנו.
גם בנקודה הזו, הנוף עוצר נשימה וטורבינות הענק לייצור חשמל שעומדות בגאון מאחורינו בשדרה מסודרת, מזכירות לי קצת (קצת...) את הולנד.
ממצפור שמיר, המשכנו בשבילי עיזים על צד המדרון המזרחי של הגלבוע כשאנחנו חולפים בצמוד לגדר של היישוב מעלה גלבוע, עד להתחברות לדרכי עפר בקטע מיוער וקסום. הקטע הזה, היה לדעתי היפה בטיול. פריחה מרשימה של כל מה שהטבע יודע להציע בעונה הזו - כלניות ואפילו רקפות עקשניות, שלל פרחי שדה צבעוניים והשיא של כל העסק הזה, אירוס הגלבוע שנראה כאילו נגנב מגינה ציבורית ונשתל בטבע. זה פרח כל כך מרשים עם ריח כל כך טוב שקשה מאוד להפסיק לצלם אותו.
הירידה מן ההר - נחל יצפור
את הירידה מהגלבוע, עשינו דרך מסלול נחל יצפור. זה מסלול יותר מוכר מנחל צביה שתיארתי קודם, והוא גם קצר יותר. אורכו כשניים וחצי קילומטרים והוא מתחיל בצומת כביש 6666 העולה מצומת מעלה גלבוע (בין בית אלפא לסחנה) עם כביש 667 שחוצה את הגלבוע מצפון לדרום. סיום המסלול בחניון שניתן להגיע אליו בכל רכב ואשר וויז מכיר אותו כ"נחל יצפור חניון סוף מסלול".
את נחל יצפור רצוי מאוד לעשות בירידה, ומומלץ שלא להגיע מיד אחרי הגשם מאחר ומרבית המסלול עובר בשטח סלעי שיכול להיות חלק מאוד. המסלול לא קשה, ולמעט שני קטעים בהם צריך לרדת באמצעות דרגיות ברזל, אין בו קטעים מאתגרים מדי והוא בהחלט מומלץ למשפחות עם ילדים החל מגילאי 5-6.
כשחזרנו לעמק, עידן הבטיח שכשוך בעין מודע. האמת היא שממש חיכיתי לקטע הזה של הטיול כי היו כמה קטעים ממש ממש חמים לאורך היום. אבל מה לעשות, ככל שהתקרבנו אל הבריכה כך התגברה הרוח הקרה וכך ירד לי החשק לשכשך בבריכה.
רק האמיצים נכנסנו, אני לא.
כנראה שאי אפשר לבקש יותר מדי, גם שעין מודע יהיה ריק ושקט וגם להנות מהמים הנעימים שלו.
אני רק שאלה
יש צל לאורך המסלולים? בנחל צביה אין צל, בנחל יצפור קצת יותר מוצל אבל שני המסלולים לא מומלצים לטיול בימי הקיץ
אז מתי באמת מומלץ לטייל בהם? בעיקר באביב בחודשים פברואר-אפריל זו התקופה המושלמת לטיול בנחל צביה ונחל יצפור, רק כמו שכבר כתבתי לא אחרי הגשם.
עוד משהו? כן... בחודש מרץ פריחת אירוסים יפהפיה שמתאימה גם למשפחות עם ילדים קטנים ליד היישוב מלכישוע (וויז מכיר).
אם אהבתם את הפוסט הזה, אתם מוזמנים לשתף אותו וגם להרשם לקבלת פוסטים נוספים ישירות למייל בראש העמוד בתיבה בצד שמאל. אתם גם מוזמנים לעקוב אחרי באינסטגרם ולהפוך אותי לאושייה כמעט כמו נטע אלכימסטר (-: