נחל כזיב עליון והר הילל - טיול חורפי מעגלי

מכירים את זה שכותבים על מסלולים שמומלץ לא להגיע אליהם אחרי גשמים כי חלק? או מסוכן? או מלא בבוץ? בטוח שאתם מכירים, גם אני כותב ככה לפעמים כשצריך. אבל המסלול בנחל כזיב עליון הוא בדיוק ההיפך. מומלץ לבוא אחרי הגשמים, מיד אחריהם או אפילו אם אין גשמים חזקים אז לטייל שם תוך כדי גשם קל. כי המסלול הזה, אין בו קטעים מאתגרים שמצריכים זהירות יתרה (למעט שני סולמות לטפס בהם), אין במסלול הליכה טכנית או עם סיכויי החלקה או נפילה ורוב ההליכה אפילו מתבצעת על תוואי דרך ג'יפים רחבה ונוחה.

העונה המומלצת להגיע למסלול היא כאמור תחילת החורף אחרי גשמים חזקים כשהאדמה רוויה במים, הפריחה החורפית של כרכומים ונרקיסים מתחילה והכי חשוב... הואדי, החלק העליון של נחל כזיב מתמלא בשלכת מופלאה שעוד אהלל אותו בהמשך הפוסט הזה.

הנוף בתחילת המסלול

כמו שכתוב בכותרת זה מסלול מעגלי. אורך המסלול 9 ק"מ אבל כשהלכנו בו בהרכב משפחתי הבת הגדולה שלי אמרה שזה לא הרגיש כמו 9 ק"מ ושהטיול עבר די מהר. האמת שזה נכון, כמו שכבר כתבתי רוב ההליכה במסלול נוחה מאוד ואפשר ללכת בו יחסית מהר.

זה עוד אחד מהמסלולים היפים והלא מטויילים שאפשר לטייל בהם בסביבת הר מירון, בדיוק כמו המסלול הזה לעין זבד שמומלץ מאוד גם הוא (אבל לא מיד אחרי הגשמים כי חלק (-:)

תחילת וסיום המסלול נמצאים מזרחית לכפר הדרוזי בית ג'אן בנקודה הזו על גוגל מאפס (שימו לב שאתם מנווטים דרך הכפר בית ג'אן ולא בדרכים אחרות). אם אתם אנשי וויז, כוונו אותו ל"עין הזקן" (הסבר בהמשך) ובשלב מסויים בערך שני קילומטרים אחרי היציאה מהכפר תגיעו לצומת דרכים ובה פיצול אדום שמאלה וכחול ימינה, עם משטח עפר קטן לחניה.

רגעעע עוד הבהרה קטנה - אמנם השם הוא נחל כזיב אבל זה ממש החלק העליון של הנחל ואין בו זרימת מים כמו בחלק התחתון והמוכר שלו.

ההליכה במסלול מתחילה מאותו פיצול, אפשר ללכת את המסלול בשני כיוונים ואני אתאר אותו בכיוון השעון שנראה לי יותר הגיוני ויותר קל להליכה - וזה לינק למסלול על גבי מפה.

טחב ושלכת בואדי

בקיצור, אחרי שחניתם תתחילו בהליכה בשביל המסומן אדום לכיוון מערב. מצפון לכם (ימין) תוכלו לראות את פסגת הר מירון עם "כדורי הגולף" של הבסיס הצבאי על הפסגה שלו. ההליכה על הסימון האדום נוחה, על דרך ג'יפים רחבה ויורדת במתינות על השלוחה. בחורף משני צידי השביל פריחת כרכומים ונרקיסים. אחרי בערך 2.5 ק"מ פיצול עם שביל ירוק בו נפנה ימינה ולמטה לכיוון העמק. השביל נהיה צר ועובר בין השיחים ובסופו של דבר מגיע לעמק רחב בין שדות של תושבי הכפר. נמשיך בערך 500 מטרים עם השביל ונוכל לראות פיצול ל"שביל שקוף" (ללא צבע) שיקח אתכם הליכה קצרה למעיין עונתי בשם עין שביל. כמו רוב המעיינות באזור הוא מתמלא בעיקר באביב אחרי חורפים טובים. בקטע הזה בסוף נובמבר אפשר להנות מפירות עצי העוזרר המתוקים בעלי טעם תפוחי מרוכז ונהדר (אם אתם לא בטוחים אז לא לאכול סתם).

אווירה קסומה של שלכת בנחל

נחזור לסימון הירוק ונמשיך מזרחה אל תוך הואדי שהולך ונהיה צר. אני חייב לומר שההליכה בחלק הראשון של הואדי די משעממת, הואדי רחב והצמחיה לא להיט... אבל הפיצוי מגיע ובריבית.

טיפוס אחד מתוך שניים - לא מסובכים

בשלב מסויים ובלי אזהרה מוקדמת תמצאו את עצמכם בערוץ נחל מלא בטחב ירוק, עצי חורש כמו קטלבים מהממים ואלונים. אם הגעתם בעיתוי הנכון בסתיו תמצאו את עצמכם מוקפים בצבעי שלכת מרהיבים. גוונים של חום, אדום, צהוב וירוק יהפכו את ההליכה בקטע הזה להליכה בתוך ציור, ובאמת שאני לא מגזים פה. הקטע הזה של המסלול בנחל כזיב עליון אולי מכיל כמה קטעים חלקים אבל ללא אתגר משמעותי. כמו שכתבתי קודם לכן יש בואדי שני סולמות עם דרגיות שצריך לעבור, הם לא מסובכים או גבוהים מדי אבל זה רק לתיאום ציפיות ביננו. עוד נקודת עניין בנחל היא עץ חוזרר החורש הבודד שניתן לראות. זה עץ נדיר מאוד בארץ שצומח בנקודות ספורות על החרמון וגם פרט אחד בודד שלו נמצא במסלול שלנו. אחרי בערך 3.5-4 קמ של הליכה בואדי, נתחיל לצאת שוב אל אור השמש ונגיע למעיין עונתי נוסף בשם - עין הזקן. גם המעיין הזה מתמלא בעיקר באביב אבל הסביבה שלו מזמינה לאורך כל החורף. סביב המעיין משטחי דשא רחבים מול הנוף היפה של הרי הגליל, ובהם פריחה יפה של כרכומים. כשהמעיין מלא ניתן עם קצת מזל למצוא בו פרטים של סלמנדרות. הסלמנדרה היא דו חי, לטאה שחורה משובצת צהוב, נדירה מאוד בארץ ורגישה מאוד לפגיעה והפרעה מצד האדם. אם ראיתם אותה זכיתם, תהנו ממנה מרחוק ובלי להציק לה בבקשה.

נוף נהדר מעין הזקן

אחרי מנוחה נהדרת על הדשא מול הנוף נפנה ימינה עם הסימון הכחול ונתחיל לחזור לאוטו. כאן יש שתי אופציות:

הפשוטה - פשוט ללכת עם הכחול בערך 2.5 קמ על דרך הגיפים עד לרכב.

המועדפת עלי - מאחר ובשבתות יש תנועה רבה של רכבי שטח רועשים, מומלץ ללכת על השביל הכחול כמה מאות מטרים ואז לזהות סימון שחור שנכנס לחורש ומטפס אל הר הילל אל שביל האדמוניות. פונים שמאלה עם השביל השחור ומטפסים בו בעליה עד לפסגת ההר (1071 מ'). בפסגה ליד הבסיס נפנה ימינה עד שנמצא דרך אספלט שתוריד אותנו באלגנטיות חזרה לרכב.

פריחת אדמונית החודש - רק באפריל

טיפ קטן אם הגעתם עד לפה:

אפשר לשלב במסלול את פריחת האדמוניות בהר הילל בחודש אפריל. זמן הפריחה קצר וההמונים צובעים על המקום כדי לחזור בפרח הנדיר, המופלא והמיוחד הזה שפורח בכמה נקודות בודדות על ההר. כדי לדעת מתי הוא פורח שווה להתעדכן בקבוצות הטיולים בפייסבוק או לשאול אותי.

זהו, נשאר לכם רק להתארגן ולצאת... ועל הדרך להרשם לבלוג כדי לקבל את הפוסט הבא ישירות למייל וגם אם בא לכם לעקוב אחרי באינסטוש כדי לראות את הטיולים שלי בזמן אמת.