פעמיים הייתי במילאנו. פעם ראשונה בהרכב זוגי בתקופת הכריסמס ופעם שניה עם הבן ואבא שלי לצפיה במשחק כדורגל בעיר. בשני המקרים אחד המשפטים ששמעתי הכי הרבה לפני שטסתי היה "מילאנו? אין מה לראות בה, היא משעממת... מה תעשו שם?" אני באמת לא מבין מאיפה הגיעה המחשבה הזו שמילאנו, בירת האופנה האיטלקית, עם שלל חנויות, רחובות יפים ונעימים, שתי קבוצות כדורגל ענקיות ומסלול פורמולה 1 שסמוך לעיר... איך דווקא על העיר הזו יצא שם של "משעממת".
אני חושב שמילאנו היא יעד נהדר לסוף שבוע ארוך מלא באווירה טובה, קפה נהדר והמון אנשים יפים ויפות שמקשטים את רחובות העיר במיטב האופנה האיטלקית. אם אתם מחפשים יעד לטיסה בתקופה הכריסמס, מילאנו תתאים בהחלט. הרחובות שלה מקושטים, שווקי כריסמס פזורים בעיר והדואומו - אותה קתדרלה לבנה וצחורה, מוארת ומקושטת בצורה מרהיבה.
בפוסט הזה אנסה לרכז את העיקר שאפשר לעשות בעיר מהנסיון שלי כמובן ואת מה שצריך לדעת מבחינה לוגיסטית לפני שמגיעים למילאנו. אני מניח שאפספס לא מעט כי כמו שכתבתי הסקירה היא מהנסיון שלי ומה שלא עשיתי בעצמי, לא אכתוב עליו.
מידע כללי ולוגיסטי על מילאנו
משדה התעופה לעיר - הטיסות הסדירות נוחות בשדה התעופה מלפנסה שנמצא כשעה נסיעה מהעיר. יש רכבות שמגיעות ממנו לתחנה המרכזית ויש גם אופציה נוחה נוספת של שאטלים באוטובוס. עם היציאה לטרמינל תזהו משרדים עם שלט auto stradale. שם תרכשו כרטיס במחיר 10 יורו למבוגר ו5 לילד. השאטלים יוצאים כל הזמן בשיטת מלא נוסע ומגיעים לתחנה המרכזית בעיר ממנה אפשר להמשיך במטרו. עשיתי שימוש בשאטל גם בהלוך וגם בחזור והוא היה נוח מאוד ויעיל מאוד. דרך נוספת היא מונית או הסעה פרטית. מסקר קצר שערכתי המחיר הוא כ100 יורו לנסיעה (נכון לכתיבת הפוסט נובמבר 2024).
התניידות בעיר - במילאנו רשת מטרו מעולה שמשולבת עם רשת עילית של חשמליות. שעות הפעילות הן בין 6 בבוקר ל24:30. גם פה אפשר לרכוש כרטיס יומי/שבועי או כרטיס פר נסיעה במכונות הידידותיות בכל כניסה לתחנה (עלות נסיעה בודדת 2.20 יורו נכון לכתיבת הפוסט). יש גם אפליקציה של חברת המטרו שאיתה אפשר לשלם ישירות דרך הפלאפון (לא ניסיתי). ילדים עד גיל 14 לא משלמים בתחבורה ציבורית במילאנו. תדאגו רק שיש לכם תעודה מזהה של הילד למקרה וירצו לבדוק גיל. חשוב לזכור לתקף לפני כל נסיעה את הכרטיס. טיפ חשוב - מאחר ורוב המקומות המרכזיים קרובים אחד לשני אני ממש ממליץ לכם להתנייד ברגל כל עוד אפשר. ההליכה ברחובות העיר נעימה והעיר עצמה מישורית. ככה תוכלו לגלות פנינות קטנות כמו חצרות פנימיים בין הבתים שכל אחת שונה מהאחרת והן יפות ומיוחדות, אהבתי ממש לגלות את החצרות האלו תוך כדי שיטוט חסר מטרה בעיר.
מזג אוויר - כמו כל אירופה בשנים האחרונות הקיץ במילאנו יכול להיות חם וחלק מהדירות מהמלונות הם ללא מזגנים. החורף קר מאוד ותופעה של ערפל נפוצה מאוד בעיר בחודשי החורף בעיקר בשעות הבוקר והערב.
באופן כללי העיר בנויה ככה שהדואומו, נמצאת די במרכז וסביבה מרוכזות השכונות והמקומות ששווה להגיע אליהן. הדואומו מוקפת ברחובות מלאים בחנויות חלקם לעשירות העליון וחלקם עם הרשתות המוכרות לנו.
בטחון אישי - רוב האזורים התיירותיים של העיר מלאים בכוחות בטחון. השוטטות בעיר במקומות המרכזיים היתה נעימה לנו ולא הרגשתי לא נעים או מאויים. כמו בכל עיר גדולה באירופה כדאי להזהר מכייסים במטרו וליד המקומות התיירותיים המרכזיים.
מה אפשר לעשות במילאנו?
אני בדרך כלל סולד מאוד מאתרי "חובה" ונוהג לא להגיע אליהם בכלל. במקרה של מילאנו הדואומו של מילאנו הוא באמת אתר שחובה להגיע אליו. זו למעשה הקתדרלה של העיר שהבניה שלה ארכה מאות שנים. היא מצופה בשיש לבן מה שנותן לה מראה מיוחד ומואר. אומרים שיכולים לעמוד בתוכה כארבעים אלף איש. כל הנתונים האלה לא באמת משנים, היא באמת יפה. אתם יכולים להחליט אם להכנס אליה בתשלום או רק לצפות בה מבחוץ. אפשר גם בתמורה לתשלום לעלות במעלית למעלה ולעשות סיור היקפי בין הצריחים הגבוהים שלה. סביב הקתדרלה שלל מסעדות תיירים שלא הייתי נכנס אליהן גם אם חיי היו תלויים בזה... ראו הוזהרתם.
ממש בסמוך לקתדרלה, אפשר למצוא את גלריית ויטוריו עימנואל. מדובר במתחם מרשים ויפה מאוד של חנויות יוקרה. שווה להכנס רק כדי לראות את הפאר והיופי של המבנה. בתקופת הכריסמס הוא מקושט ומואר ונראה פשוט מרהיב.
מרחק של כ15 דקות הליכה מכיכר הדואומו, תוכלו למצוא את שכונת brera. ממש אהבתי את השכונה הזו שמלאה בסימטאות צרות, חנויות קטנות, גלריות ואווירה צעירה ולא "כבדה" כמו במרכז העיר. יש בשכונה המון בתי קפה, מסעדות וגלידריות. ממש אהבתי את גלידריית CREMA Alta Gelateria. אני חובב טעמי גלידה לא שגרתיים וטעם הגלידה גורגונזולה שלהם היה פשוט מושלם.
פינה נוספת שממש שווה ביקור בעיר היא פארק סמפיונה. זהו הפארק הגדול של העיר וכמו כל פארק אירופי יש בו אגם קטן, שער נצחון והמון המון שקט ומרחבים ממש בלב העיר הסואנת. הפארק נמצא במרחק הליכה משכונת brera ויש בו גם מצודה גדולה (קסטלו ספורצסקו) שמכילה מספר מוזיאונים. אני הסתפקתי רק להציץ מבחוץ ולא נכנסתי פנימה. תוך כדי שיטוט בפארק תוכלו לראות סנאים מתרוצצים בין העצים ועליהם. זה הזמן להגיד שסנאי לפחות מבחינתי הוא סוג של חולדה משודרגת עם יחסי ציבור... זה לא קשור למילאנו אבל הייתי חייב לפרוק את זה מעל ליבי.
רובע נחמד שהפך מעט תיירותי אבל עדיין שווה ביקור הוא רובע נבילי (NAVIGLI) המכונה גם רובע התעלות. יש בו באמת שתי תעלות שבעבר שימשו להעברת סחורות בעיר. ברובע יש המון מסעדות, ברים וגלידריות. תוכלו למצוא ברובע גם חנויות יד שניה וגלריות ופעם בחודש מתקיים בו גם שוק פשפשים. הרובע נמצא קצת רחוק מהמרכז ואליו שווה להגיע במטרו ולחזור ברגל למרכז. נהננו מאוד מפיצה נפולטנית אמיתית ברובע במסעדת I Capatosta Navigli שבבעלות בחור נאפוליטני חביב. את הגלידה היומית אכלנו בIl Negozietto del Gelato. זו גלידריה קטנה ממש שהכל בה כמובן תוצרת בית. הפעם ניסיתי את גלידת הזעפרן שלהם שהיתה פשוט נהדרת.
בנוגע לקניות, אמנם אני לא חובב שופינג מוצהר אבל כן אוהב להציץ בחנויות בחו"ל וללקט דברים מעניינים. תוך כדי שיטוט זיהיתי מספר מוקדי קניות טובים (ואני בטוח שיש עוד):
הכיכר סביב תחנת המטרו san babila והרחוב שמחבר בין הכיכר הזו לדואומו (corso vittorio emanuele iii). הרחוב מכיל את הרשתות המוכרות כמו זארה, מנגו, אדידס, נייק, נורת' פייס, אורבן אאוט פיטרס ועוד...
הרחובות שמחברים בין שכונת נבילי לכיכר הדואומו (via admondo de amicis\via torino\corso di porta ticinese) היו מלאים גם בחנויות ומסעדות. ככל שמתקרבים לדואומו ככה רמת החנויות עולה.
ומה לגבי כדורגל? כחובב כדורגל אני באמת יכול רק להמליץ ללכת לצפות במשחק ליגה של אחת מהקבוצות של העיר (אינטר מילאנו/מילאנו FC). נכון לכתיבת שורות אלו הקבוצה המובילה בעיר היא אינטר ולשתי הקבוצות אפשר לרכוש כרטיסים יחסית בזול ישירות מהמועדון בלי להעזר בסוכני ביניים שיגבו מכם מחירים אסטרונומיים לכרטיס. בגדול צריך להרשם למועדון תמורת עלות סמלית וזה יתן לכם עדיפות במכירת הכרטיסים לליגה או לליגת האלופות. האצטדיון של מילאנו עצום ויכול להכיל כמעט 80000 איש והאווירה בתוך האצטדיון מעולה וידידותית.
גם מחוץ למילאנו אפשר למצוא לא מעט אופציות. אפשר לצאת ברכבת לטיול יום בעיירה קומו על גדות אגם קומו ולהנות קצת מנופים יפים של שער האלפים. אנחנו בחרנו לסוע לעיירה lecco שנמצאת גם היא על גדות אגם קומו. העיירה לא תיירותית כל כך ולכן בחודש נובמבר היתה די מנומנמת, אבל הנופים יחד עם השלכת עשו לנו נעים בלב.
אם אני ככה מנסה לסכם שני ביקורים במילאנו, אין ספק שזו עיר נעימה לבילוי ושיטוט. יש בה תרבות ואופנה ומוזיאונים (שאליהם בכלל לא הגעתי בסקירה שלי). זו אמנם לא פריז או מדריד אבל בהחלט יעד ראוי לביקור של סוף שבוע ארוך במיוחד בתקופת הכריסמס. אני מקווה שהסקירה הזו סייעה לכם ואתם מוזמנים לעקוב גם באינסטגרם שלי אחר המלצות נוספות לטיולים בארץ ובחו"ל.
Comments