ימי הקיץ החופש הגדול בואכה ספטמבר והחום כבר כאן בשיא עוצמתו. גל חום אחד כבר מאחורינו, אבל החלק הקשה עוד מצפה לנו מעבר לפינה. אלפי מדוזות נסחפות להן לאיתן בזרמי הים התיכון, בדרכן לחופי הארץ המובטחת.
ואנחנו מה? יושבים במזגן ומדברים על הא ודא, פה ושם קופצים לבריכה ומדי פעם מנסים לצאת ולטייל. אחד הטיולים המוצלחים ביותר בקיץ הישראלי הוא טיול מים עם או בלי ילדים. אין ספק שטיול מים יכול להיות הצלחה נהדרת, אבל באותה מידה גם כשלון מפואר אם לא התאמנו את המסלול למשפחה ולילדים (אגב על חלק מהטיולים השווים במים אפשר לקרוא כאן בבלוג בקטגורית טיולי המים), וכמובן יש את ההיבט הבטיחותי שחשוב לא פחות בעיקר כשמערבים חום קיצי מהביל ומים בטבע על הסיכונים השונים שיש בכך לפעמים.
לאלו מכם שפחות מנוסים בטיולים מהסוג הזה, ליקטתי חמישה טיפים מועילים שיסייעו לכם בבחירת הטיול המתאים.
אחרי שתקראו אתם מוזמנים להכנס לקטגורית טיולי המים בבלוג ולמצוא את הטיול שמתאים לכם.
טיפ ראשון: כמה קרים המים?
מי הבניאס קרים הרבה יותר ממימיו של נחל הקיבוצים. מי הדן עשויים להיות קפואים ולא נעימים לחלק מאיתנו, אך מימיו של נחל שניר נעימים יותר. ילדים במיוחד רגישים יותר לקור. מים קרים מדי עשויים לגרום לבעיה לא פשוטה ולילדים סרבנים שבשום מחיר לא יהיו מוכנים לטבול את אפילו קצה הבוהן שלהם. ריב עם ילד סרבן כשבחוץ 38 מעלות בצל ואגלי הזיעה כבר נוטפים מכם במקומות שלא ידעתם שקיימים זו חוויה מאוד לא נעימה. לכן כדאי לברר את הנושא מבעוד מועד ולהתאים את סוג מסלול לגיל ואופי הילדים שלכם.
טיפ שני: כמה עמוק?
גם במקרה הזה יש שוני מהותי בין מסלולי הטיול במים. עין דבשה לדוגמא הוא מסלול שמתאים לכל גיל ועומק המים בו הוא לא יותר מגובה קרסול של אדם בוגר. במג'רסה המים כבר יגיעו לכם לגובה המותניים ומעלה.
מעבר לבעייתיות הטריוויאלית של ילד שלא יודע לשחות במים עמוקים, יש גם את עניין ההערכות עם ציוד אטום למים והתארגנות על אביזרי ציפה כמו סירת גומי קטנה או גלגל ים. גם הליכה עם מנשא גב במים רדודים שונה לגמרי מהליכה על אדמה עם אותו מנשא בדיוק.
ולכן כדאי לברר מבעוד מועד מה עומק המים במסלול כדי להתארגן על ציוד מתאים. דעו שעומק המים יכול להשתנות במסלולים מסויימים ותלוי לגמרי בחורף האחרון. במסלולים בהם ההליכה היא בין בולדרים מומלץ לא להגיע עם מנשא גב בגלל הסיכוי ליפול ובגלל הסיכוי להסתבך בשיחי הפטל.
טיפ שלישי: איך וכמה הולכים מהחניה למים?
לא כל מסלולי המים צמודים לחנית הרכב. בנחל הקיבוצים לדוגמא, יש הליכה של כעשרים דקות לצד הנחל עד לתחילת המסלול. במקומות אחרים במיוחד בנחלי רמת הגולן כמו בנחל יהודיה לדוגמא, ההליכה יכולה להיות ארוכה אפילו יותר. בחלק מהמקרים, גם בסיום המסלול תצפה לנו הליכה ארוכה חזרה לרכב. ביום קיץ חם חשוב להתארגן עם מספיק מים ואמצעי הגנה מהשמש, וגם כדאי מאוד לעשות תיאום ציפיות עם הילדים לפני שיוצאים לטיול. בעניין הזה של מים אני לא לוקח סיכונים ותמיד לוקח יותר מים ממה שנראה לי שנצטרף, ככה כדי להשאר על הצד הבטוח של הסקאלה ולא להכנס לפינות. חשוב שתבינו בדיוק מה המסלול ומה המרחקים. בעידן הרשתות החברתיות הרבה מטיילים יוצאים לטייל בעקבות תמונה יפה בלי באמת להכיר את המסלול והאם הוא מתאים למגבלות הפיזיות או המשפחתיות שלהם.
טיפ רביעי: כמה עמוס?
אין ספק שמדובר בשאלת מליון הדולר הנצחית. ויש גם תשובה נצחית- עמוס מאוד, במיוחד בשבתות ובחגים.
ובכל זאת יש מקומות עמוסים יותר וכאלו שפחות. בד"כ הפארקים המוסדרים עמוסים מאוד מאוד במיוחד לקראת שעות הצהריים. המקומות שמצריכים מאמץ כדי להגיע למים או כאלו שמאתגרים יותר עמוסים פחות. כמובן שתמיד כדאי להגיע מוקדם, כמה מוקדם? כמה שיותר. ואז גם מרוויחים טיול שלא בשעות שיא החום ונהנים לראות את העומסים בדרך למסעדה או הביתה (זו לפחות אחת ההנאות הכי גדולות שלי...) ימי שישי ואמצע השבוע, עמוסים פחות באופן טבעי אבל לא תמיד מתאימים לכולם.
טיפ חמישי: איזה ציוד מביאים?
השאיפה היא להביא כמה שפחות דברים לא נחוצים. את המצלמה המשוכללת שקניתם רצוי להשאיר ברכב (במקום לא חשוף לפורץ המצוי) ולהסתפק במצלמת הסמארטפון. חפצי ערך אחרים כמו ארנק לדוגמא, כדאי מאוד לקחת אתכם בשקית ייעודית אטומה למים. קל למצוא היום נרתיקים מצויינים לפלאפון שמאפשרים צילום איכותי וטוב וגם שמירה על המכשיר.
בניגוד לאינסטינקט רצוי להביא הרבה מים גם אם המסלול מוצל (מהסיבה שכתבתי עליה בטיפ השלישי), כובע וקרם הגנה כי בחלק מהמסלולים ההליכה חשופה לשמש. רצוי להביא גם תיק קטן עם מעט אוכל, רוב המסלולים לא ארוכים מאוד ואפשר "לשרוד" אותם עם כמה פירות וחטיף. אוכל כמו שניצלים וכריכים כדאי לשמור לאח"כ כי במסלולים עם מים עמוקים הוא פשוט ירטב.
לגבי נעליים - סגורות, או סנדלי מים כמו שורש ודומיהן. קרוקס, קפקפי אצבע וכדו'... לא מתאימים להליכה במים ועלולים לגרום לנקעים והרפתקאות לא נעימות. לא לשכוח גם שקית לזבל, כי יש עוד אנשים שירצו להנות בדיוק כמוכם וגם החיות פחות אוהבות אריזות של במבה או בקבוקי פלסטיק במים. אני אסכם ואומר שבסוף ההנאה בטיול מים תלויה לגמרי בהכנה שלנו גם מבחינה לוגיסטית וגם מבחינה בטיחותית. בבקשה, טיילו באחריות ואל תקחו סיכונים מיותרים.
כרגיל אשמח לעזור לכם מעבר אם יש עוד שאלות...
אני מקווה שהפוסט הזה הועיל למישהו, ובמידה וכן אשמח אם תשתפו אותו. אפשר גם להרשם בראש העמוד לבלוג ולקבל התרעה על הפוסט הבא שאעלה.
וגם אם בא לכם אני מחכה לכם גם באינסטגרם שלי ואשמח אם תעקבו אחרי גם שם.