אני מזניח את הדרום, אני יודע. הוא רחוק והוא מזכיר לי סופות חול בצאלים, וזבובים בטונה בצוקי עובדה, ונסיעות ארוכות הביתה בשבתות.
אבל ביוני האחרון נסענו לאילת, וגיליתי שהילדים שלי שכבר ראו את נחלי הצפון, הרי הגליל והגיעו עד לפסגות האלפים, לא ראו מדבר בחייהם. וכשהגענו אז, ביוני האחרון למדבר, הם פשוט נדהמו מהעולם החדש שהם גילו פתאום שקיים. אז הבטחתי... "יגיע החורף וניסע שוב למדבר". אמנם רשמית אנחנו באביב אבל עדיין חורף (או ההיפך) ובכל מקרה ירדנו לשישבת בנגב באזור מצפה רמון. אזור מצפה רמון ולמעשה כבר מאזור שדה בוקר ודרומה, מלא במסלולי טיול שמתאימים למשפחות עם ילדים בכל רמת גיל. העונה הזו של אחרי החורף הופכת את המדבר לפורח וצבעוני, מלא מים בגבים והרבה יותר נעים לטיול.
אוקיי... אז מה עושים עם ילדים באזור מכתש רמון?
קודם כל מנהלות:
איפה ישנים? האזור מלא באופציות מצויינות. החל מחניוני קמפינג קשוחים וחסרי חשמל ומים זורמים דרך חאנים ואתרי קמפינג ועד לצימרים מפנקים באמצע המדבר (שקצת יקרים לטעמי). אני הלכתי על airbnb ומצאתי דירה חביבה במדרשת בן גוריון. תמורת 500 שקלים ללילה (בערך) קיבלנו דירה שתתאים למשפחה עם שני ילדים. הדירה מבריקה ומאובזרת פיקס, עם גינה קטנה ובעל בית חביב ומסביר פנים והכי חשוב חצי דקה הליכה מהמצוק עם אחד הנופים הכי יפים בארץ (עוד מעט נדבר עליו).
איפה אוכלים?
או! על זה רציתי לדבר איתכם, סוגיה קצת בעייתית באזור הזה לדעתי. בכל מקרה אנחנו הצטיידנו בשניצלים מהבית, כריכים, פירות, ביצים וחטיפים וזה די סידר אותנו למשך היומיים שהיינו באזור. יש גם כמה מסעדות נחמדות באזור אבל לא נכנסתי לעומק בנושא הזה אז אין לי כל כך על מה להמליץ.
סיימנו עם מנהלות, נעבור לתכלס. איפה מטיילים באזור מכתש רמון?
טיול אופניים עם חברת גיאופאן מסביב למדרשת בן גוריון לפני הנסיעה הוזמנתי על ידי חברת גיאופאן לטיול אופניים משפחתי באזור. הבטחתי לכתוב עליהם אם נהנה מהטיול, ואכן נהננו מאוד. החברה יושבת במרכז המסחרי של מדרשת בן גוריון, שם פגש אותנו אסף החביב. ארבעה זוגות אופניים חיכו לנו מבעוד מועד ולאחר תיאום מראש. אחרי הסבר בטיחות קצר וכמה מילים על המסלול יצאנו לדרך. אורך המסלול כ -7 ק"מ והוא מישורי לחלוטין. החלק היפה שלו עובר בסמוך למצוק הצינים המרהיב שמשקיף אל פיתחת נחל צין. עם אופניים או בלי אופניים זה אחד הנופים הכי יפים והכי שלווים שהארץ שלנו יכולה לספק. זה נוף דרמטי ורגוע, שקט אבל רועש ובאמת באמת שהוא מאוד מיוחד. הטיול לא מוגבל בזמן ויש במהלכו כמה נקודות מצויינות לעצירה אל מול הנוף. ניתן לשכור גם כסא לילד או אופן נגרר לילדים קטנים שפחות בטוחים ברכיבה. דרך החברה ניתן גם לתאם טיולי אופניים מאתגרים יותר באזור.
מחירים: אופני מבוגר 80 ש"ח, ילדים 60 ש"ח, נגרר 40 ש"ח וכסא תינוק 20 ש"ח. כאמור ללא הגבלת זמן (כל עוד לא תקחו את האופניים לצימר...). רצוי מאוד להתקשר ולתאם את ההגעה מראש.
הר מחיה וציורי הסלע העתיקים
שש דקות נסיעה לכיוון דרום מהמדרשה יש מקום מאוד מיוחד שיכול לעניין ילדים סקרנים. בהר מחייה ריכוז מרשים של ציורי או יותר נכון חריטות סלע עתיקות אשר נחרטו ע"י שבטים שחיו באזור כבר לפני כמעט 1500 שנה. חלק מהחריטות לא ממש ברורות אבל חלקן מתארות את חיות הבר של האזור ודמויות ציידים קדומים.
בנקודה שני מסלולים מעגלים קצרים מאוד וקלים מאוד, המסלול לא מתאים לעגלות.
איך מגיעים? מכניסים לוויז "מצפור ליפא גל" והוא כבר יעשה את כל השאר.
בורות לוץ ופריחה אביבית פסיכודלית
50 דקות נסיעה מהמדרשה מסלול משפחתי לא קשה שאורכו כשלושה וחצי קילומטרים. את הדרך למקום העברנו במור"קים שלי מבה"ד 1 שעל פניו חלפנו בדרך.
הרוח החזקה והקרה שקיבלה את פנינו במקום לא הרתיעה אותנו ועוד כמה משפחות וקבוצות שהגיעו לחור הזה כדי לטייל, והאמת... היה ממש שווה!
המסלול המעגלי מסומן כולו בסמ"ש אדום עובר בין בורות מים עתיקים שגם הם נחפרו ע"י שבטים קדומים שחיו באזור. בתקופה של חודש מרץ - אפריל בורות המים מלאים וסביבתם פורחת וירוקה. גם הערוצים מפוצצים בפרחים בשלל צבעים והשיא - פריחה מדהימה של צבעונים שבולטים במיוחד באדום החזק שלהם על אדמת המדבר.
לא להאמין שזה המדבר שלנו... ממש לקראת סוף המסלול אצו רצו ממש לפנינו להקת צבאים שעשו לנו את היום.
איך מגיעים? מכניסים "בורות לוץ" לוויז והוא יביא אתכם בבטחה לנקודה. ובכל מקרה, אם מאבדים קליטה - בצומת בה"ד 1 הבאים מצפון יפנו ימינה לכביש מס. ויסעו כחצי שעה (30 ק"מ) עד שיגיעו לשילוט ברור אל חניון יום בורות לוץ.
החולות הצבעוניים והאגם (הלא נעלם)
הבטחתי לילדים חולות צבעוניים ואחרי כל הסיפורים על ערך האמינות בבה"ד 1 הייתי חייב לקיים. אתר החולות הצבעוניים במכתש רמון הוא אתר מלאכותי, בניגוד לזה המקורי במכתש הגדול, אבל הוא עושה את העבודה. כדאי להגיע עם בקבוקונים קטנים (והרבה סבלנות) ולמלא אותם שכבות שכבות של חול בגוונים. עד האוטו הכל מתערבב ועד שמגיעים הביתה הילדים שוכחים מזה, אבל למי אכפת.
ממש בצמוד, אגם עונתי שניתן לרחוץ בו (ב ה ש ג ח ה!!!) בעיקר כשיתחמם מעט. אם בא לכם אז ממש בצמוד לנקודה, נמצאת גם גבעת המנסרה הייחודית שמלאה בסלעים בצורת קרשים. במקום מסלול מעגלי קצרצ'יק ומעניין.
כדי להגיע לנקודה נכניס לוויז את אתר "אבן רוח מים"
בשלב הזה של היום, האובך התחזק והזכרונות שלי מצאלים התחילו להציף אותי.
זה היה הזמן לכתוב בוויז "בית" ולהצפין חזרה עד הפעם הבאה.
אהבתם את הפוסט? הרשמו פה ותקבלו את הפוסט הבא ישירות למייל ואולי גם הנחות נחמדות פה ושם. וגם אפשר לעקוב אחרי באינסטגרם ולראות עוד כל מני הרפתקאות שאני עובר.