טיול בניחוח קייזרשמרן - אוסטריה עם ילדים חלק א'

August 25, 2018

כבר כמה שנים שאנחנו מטיילים בהרכב המשפחתי באירופה ואיך שהוא אוסטריה חמקה מתחת לרדאר שלי. כבר הגענו לאתרים "מורכבים" יותר כמו הפירינאים והאלפים הצרפתיים, ואת אוסטריה הארוזה כל כך יפה ומהודק איך שהוא פספסנו.

השנה החלטנו שניתן צ'אנס למדינה שאומרים (ובצדק) שהיא המושלמת לטיול משפחות. הנסיון שלנו בטיולים בחו"ל עזר לי מאוד להחליט כבר בשלבי התכנון הראשוניים שהטיול הזה לא יהיה מרדף אחר אטרקציות ושכמו תמיד לא הגענו כדי לסמן וי, לצלם סלפי וללכת.

והכי חשוב שכמו תמיד את החוויות נצבור דרך הרגליים - טיולים וכמה שיותר מהם. מהר מאוד הבנתי שכדי למצוא אתרי טיול מעניינים ופחות מוכרים אאלץ להשתמש בשירותי גוגל טרנסלייט ופחות להסתמך על האתרים ושאר הפלטפורמות בעברית שפחות או יותר הפנו לאותם מקומות שוב ושוב. למזלי אוסטריה מוכנה היטב לתיירים שלה ולכל כפרון קטנטון יש אתר אינטרנט מפואר עם ערימות של הצעות לטיולים ומקומות בילוי משפחתיים, כך שהבעיה העיקרית שלי היתה לסנן את המוץ מן התבן ולמצוא את הטיולים והמקומות שהכי הכי מתאימים לנו - כמובן באיזון הנכון כי בסוף יש פה ילדים ואישה שהייתי שמח שיחזרו איתי לארץ בחתיכה אחת.

התכנון הכללי היה לנחות במינכן ולחלק את הטיול לשני כוכבים - אחד באזור זלצבורג/סטיריה, והשני בטירול. על טירול אספר בפרק הבא וכעת אתמקד בכוכב הראשון.

רק עוד שתי מילים לפני שאתחיל - על מזג האוויר ותכנון זמנים באוסטריה. בתקופה בה שהינו באוסטריה חווינו שני ימי גשם וכמה ימים חמים מאוד. קשה מאוד לתכנן את הטיול יותר משניים שלושה ימים קדימה גג, ולכן חשוב מאוד להערך עם מספיק אופציות של פעילויות שיתאימו לכל מזג אוויר. את עדכוני מזג האוויר שלי קיבלתי משתי אפליקציות מזג אוויר, אתר השירות המטאורולוגי האוסטרי ואתרי האזורים המקומיים והאתרים הספציפים בהם ביקרנו. בחלק מהימים שלל הפלטפורמות לא היו תמימות דעים בנוגע למזג האוויר ומי שתמיד קלעו בול היו אתרי המקום או האזור בו טיילנו.

לגבי תכנון זמנים אני חושב שלמרות הפיתוי בלרכוש את כרטיסי האטרקציות השונים (ויש המון) שווה גם לחשוב על לרווח את הזמן, לנשום ולהנות ולא למהר בין אתר לאתר רק כדי להחזיר את עלות הכרטיס. גם הפעם תכננתי לא יותר מפעילות מרכזית אחת רצינית ליום ועוד אחת קטנה אם בכלל. קחו בחשבון שלמרות שהכבישים סלולים לעילא ולעילא, חלקם צרים מאוד ולעיתים אלילת התנועה תתקע אתכם אחרי טרקטור שסוחב בולי עץ בעליה ארוכה ארוכה בלי אפשרות לעקוף...

ועכשיו לעסק, אז מה היה לנו בכוכב הראשון:

יום 1 - נחיתה

אין הרבה מה לספר על היום הזה האמת. נחתנו בשעת ערב במינכן חתמנו על רכב ונסענו למלון בקרבת השדה. המלון היה סביר לגמרי ללילה אחד והוא בהחלט מומלץ, העדר מזגן בחדר היה מורגש אבל לא נתקטנן.

יום 2 - פקשוש קטן באגם המלכים והגעה לצימר

אזור קוניגסי מופיע בכתבות רבות ובתיאורי טיול רבים לאוסטריה ובצדק. מדובר באגם שמתפתל לו בין הרים גבוהים ונישאים, על אחד מהם מיקם היטלר את קן הנשרים שלו - אתר שויתרתי בשמחה על הביקור בו. גם על שיט באגם ויתרתי כי חשבתי לעצמי שחבל לעלות על אמצעי תחבורה איטי ולא ממוזג ביום חם יחד עם אירופאים מיוזעים.
עוד לפני האגם עצרנו בקניון מרהיב ואחד המקומות היפים שהיינו בהם בטיול כולו - קניון וימבאך. מדובר בהליכה קצרה מאוד (קצרה מדי) בקניון שוצף מים שבוקעים מתוך הסלע בזרימה אדירה. האתר פחות מוכר למטייל הישראלי אבל מומלץ מאוד מאוד. ממנו התכנון היה לעלות לפסגת jenner ממנה קראתי שיש תצפית מצוינת לאגם. אבל בצורה לא אופיינית לי לא ידעתי שבמקום עורכים שיפוצים והרכבל השני, זה שמוביל לפסגה לא פעיל והסתפקנו רק בזה שמגיע לתחנה האמצעית- לא תצפית ולא סולר מקסימום שניצל ונקניקיה במסעדה שבתחנת הרכבל.

לאחר הירידה חזרה לחניה המשכנו ברגל לסיבוב קצר על חוף האגם. אין מה לומר, מדובר באגם יפהפה, והחופים הקרובים לעיירה מאפשרים גם רחצה במים ביום חם. אחרי גלידה טעימה סיימנו את היום ונסענו לצימר אותו מצאתי באתר איירבנב. מדובר בביקתה בכפר eben im pongau שממוקם בצורה מושלמת למי שמתכנן לטייל באזור. הדירה צופה לנוף נפלא של הרים ופסגות, מאובזרת מא' ועד ת' ונקייה כמו חדר ניתוח. המארחת קלאודיה והמשפחה שלנו היו חביבים עד מאוד, ואין ספק שהדירה מומלצת מאוד מאוד למשפחות עם ילדים (היו גם סוסים וחתולים ופוני וכבשים אם להיות מדוייק)

יום 3 - מכרה האליין ומפלי גולינג בגשם

כל האפליקציות ומקורות המידע שלי הצביעו על יום גשום ואכן כך היה. בלי היסוס שלפתי ממחסנית הפעילויות שלי את מכרה המלח בהאליין ולמזלי הצלחתי להזמין כרטיס בבוקר ולהמנע מהתורים הארוכים בקופה (אם התחזית צופה גשם, שווה להזמין כבר ערב קודם כשיש מבחר של שעות ביקור פנויות). בכל מקרה הביקור במכרה נחמד אבל לא מעבר. הילדים השתעממו מההסברים בגרמנית, אנגלית ואיטלקית של המדריכה וחוץ משתי מגלשות חביבות לא נרשמה התלהבות יתרה (אני אשם, לקחתי אותם למערת נמר בגליל שבוע קודם והעלתי להם את הרף). אני בנתיים הפעלתי קצת הומור שחור כשהיינו צריכים למסור את התיקים וללבוש מדי כורים רחבים ולא נוחים טרם הכניסה ברכבת למכרה...
הגשם המשיך לטפטף גם ביציאה מהמכרה ולמרות זאת החלטנו להמשיך לטיול במפלי גולינג - החלטה חכמה מאוד!
למפלים הגענו לאחר עצירה לקפה וקייזרשמרן בעיירה גולינג. 

 וזה המקום לספר על המנה המופלאה הזו עם השם המצחיק - קייזרשמרן שהניחוח שלה הטריף אותי כמעט בכל ביקתה ומסעדה שהגענו אליה. מדובר במעין פנקייק גס וקרוע לחתיכות, מטוגן בכמות לא הגיונית של חמאה ומוגש עם צימוקים לצד רסק תפוחים ואבקת סוכר- חברים, התאהבתי במנה הזו וזו אהבת אמת לעולמי עד!
אתר המפלים כצפוי כמעט ריק מאדם וזה עושה לי נעים בנשמה -כי אין כמו להיות לבד בטבע.

לבושים בחליפות סערה אנחנו מטיילים לבד ביער לצד המפלים האדירים. ריח חריף של שרף אורנים מטריף לי את בלוטות הריח והילדים קוטפים פטל מתוק בטירוף - מי זוכר שיורד פה גשם? 

לאחר הטיול החביב במפלים, כיוונתי את הוויז לאגם יאגרסי כארבעים דקות משם לארוחת סיום יום. אחרי ארוחה לא ממש מוצלחת במסעדה הצמודה אל האגם קינחנו את היום במסלול המעגלי סביב האגם. קצת חבל שהפסגות המקיפות אותו היו מכוסות בעננים אבל גם למראה הזה היה קסם משלו.

יום 4 - ניחוח ישראלי באגם גוסאו והאלשטט (כמעט) 

זה היה היום האחרון שלנו ב"שביל החומוס" לכל משך הטיול. את היום התחלנו במגלשות ההרים באבטנאו - שהיו יקרות ולא ממש מוצלחות לעומת אלו בטירול שעוד אספר לכם עליהן. משם המשכנו לאגם גוסאו ולמסלול המעגלי שסובב אותו. אין ספק שבסיבוב הזה קרתה לי החוויה המרגשת של הטיול - מי שיודע יודע אין ספק שזה היה רגע הסטורי (והיסטרי), ותודה לאיה והמשפחה המגניבה שלה!! 

 

באופן טבעי לאחר הסיבוב סביב אגם גוסאו היפה להחריד, המשכנו להאלשטאט. האמת היא שבמהלך התכנון לטיול ראיתי כל כך הרבה תמונות של העיירה והכרתי אותה די טוב לכן לא התאכזבתי לגלות שגם ברדיוס של 3 ק"מ מהעיירה המתויירת בטירוף, אי אפשר למצוא חניה.

לדעתי להאלשטאט כדאי להגיע מוקדם בבוקר או לוותר על העסק. בלי יותר מדי התלבטויות אנחנו נפרדים מהאלשטאט לטובת מסעדה מצויינת בצד הצפוני של האגם. המסעדה צופה אל האגם השקט והרגוע, ברבורים שוחים בקרבת החוף ואפילו האוכל היה טעים.

יום 5 - סוף סוף טיול הארדקור בהרים!!!

נחיתה רכה נתתי להם, הילדים והאישה- שלושה ימים סולידיים של אטרקציות ברמת קושי אפס. אבל הם ידעו שמתי שהוא זה יבוא, הם כבר יודעים מה אני באמת אוהב (ותכלס, גם להם נמאס מהאטרקציות). מהיום הזה והלאה כמעט ולא שמענו עברית בטיול כולו (אם חופש אז עד הסוף).

האירוע המרכזי של היום הוא טיול אלפיני אל "אגם המראה" - שפיגלסי, וממנו טיפוס לפסגת rippetegg בגובה של 2166 מטר. מדובר בטיול מעגלי של 5.5 ק"מ למיטיבי לכת בלבד שכולל עליות לא פשוטות אבל ניתנות לביצוע.
אבל,
הנופים... אוי הנופים שראינו בדרך, בא לי לבכות כשאני רק נזכר בהם. פסגות חצי מושלגות בכל האופק הנראה לעין, אגמונים קטנים, עזים רועות באחו ואוויר נעים וקריר.

אל הפסגה, ממש עד לשפיץ טיפסתי עם הבן הקטן ושתי הבנות חיכו לנו למרגלותיה. האמת שהיה די מרגש לכבוש פסגה כזו עם הקטנצ'יק הקופצני הזה. מהפסגה נשקף נוף פנורמי של כל האזור עד להרי טירול הרחוקים. אין ספק שמדובר בטיול קשה אבל בהחלט אפשרי. ולראיה מטיילים מכל הגילאים והמינים שהלכו לאורך השביל מצויידים מכף רגל ועד ראש - כיף לראות! דבר נוסף שעזר מאוד להעביר את הטיול בכיף הוא העובדה לצד המסלול היו שיחים מפוצצים באוכמניות חמצמצות מצויינות, אותן קטפנו בעונג רב.
חשוב לדעת שלנקודת ההתחלה של הטיול ניתן להגיע ברכבל (56 יורו למשפחה של 2+2) או בדרך עפר נוחה המתפתלת במעלה ההר, בעלות של 12 יורו למשפחה, לשיקולכם.
את היום סיימנו בסיבוב קצר בעיירה שלדמינג ובארוחה באחת המסעדות במרכז העיירה.

יום 6 - נקיק, טירה עתיקה בוורשכקלאם ואגם מושלם בהרים

גם היום הזה הוא על טהרת הנבירות שלי באתרים המקומיים וגם היום הזה כמו קודמו לא מאכזב. חלקו הראשון בנקיק נפלא שבדומה לשאר הנקיקים שקראתי עליהם מלא בסולמות וגשרי עץ. ממנו המשכנו למסלול מוצל ביער ירוק וטחוב וסיימנו בהריסות טירה שהשתלבו באופן מושלם בנוף. הכניסה למקום עלתה מספר יורואים בודדים ולמעט מספר משפחות לא היה בו עומס מיוחד. המסלול מעגלי, אורכו כ-4 ק"מ והוא לא כל כך קשה. אפשר גם ללכת בנקיק בלבד ולחזור לחניה (עניין של שעה גג).

ממש כשסיימנו השמיים הפכו מעוננים וכיוונו את הוויז לאגם עם השם המצחיק - בודנסי הסטירי (כלומר זה שבסטיריה כי יש עוד אחד גדול ורחוק משם). העליה אל האגם עולה כעשרה יורו למשפחה.
עם ההגעה לאגם אנחנו שוב נפעמים מהנוף שכולל אגם קטן מוקף הרים ומפל אחד בקצה הנגדי שלו - אין ספק שילוב מושלם שמתאים בול לארוחת דגים במסעדה הצמודה לאגם העונה לשם הכמעט מתבקש - גסטהוף פורלהוף. על המסעדה קראתי מבעוד מועד והבנתי שהדגים שבצלחתנו שחו ממש לפני מספר דקות באגם וזה ניכר היטב בטעם. סופת רעמים שהחלה להתפתח מעל האגם גרמה לנו לוותר על טיול מסביבו (ולא בצדק).
זהו יומנו האחרון באזור זלצבורג בואכה סטיריה ולמחרת ננדוד אל הרי טירול.

אבל בגלל שהגעתם עד לפה, אפנק אתכם בשני מסלולים שנפלו על רצפת העריכה אבל היו ראויים ללא ספק לטיול-
הנקיק מהגהנום (בחיי שזה השם)- עליה בנקיק תלול לצד מפלים כשהשיא הוא בגשר תלוי מעל אחד המפלים. בתום העליה אגם ובקתה  (איך לא) והחזרה בדרך עפר המתפתלת חזרה לחניה.

נקיק דונרשבאך - מכונה גם שביל חוטבי העצים, ונראה שבהחלט מדובר בנקיק יפה ובמסלול לא קשה מדי. 
שני המסלולים נמצאים בקרבת העיירה שלדמינג שמהווה בסיס טוב מאוד לטיולים בכל האזור.

לסיכום החלק הזה, אין ספק שאזור זלצבורג זכה בצדק לחיבת המשפחות הישראליות יש בו המון אטרקציות ומסלולי טיול במרחקי נסיעה נוחים יחסית. אני חושב שאזור שלדמינג בסטיריה מקופח על ידי המטייל הישראלי ויש לו פוטנציאל כמעט כמו באזור זלצבורג, שווה להתעמק בו אם בא לכם לגוון קצת את הטיול.

בנתיים, עד לפרק הבא על טירול אתם מוזמנים להרשם לניוזלטר שלי, כדי לא לפספס אותו וכדי לקרוא אותו בזמן שנוח לכם. פשוט כנסו לפה, והכניסו את כתובת המייל שלכם בראש העמוד.

 

 

 

 

Please reload

Recent Posts

Please reload

Archive

Please reload

Tags