++ההליכה אחרי גשמים בחלקים מהמסלול עלולה להיות מסוכנת - לתשומת לבכם++
אני לא יודע מי היו אלו הראשונים שקראו לשוויצריה הקטנה בכרמל, בשם שאנחנו מכירים כיום. בתכלס במבט ראשון, וגם שני ואפילו שלישי האזור לא ממש דומה לשוויצריה אפילו לא בקטן. מספיק להרים את העיניים אל הים התיכון כדי להבין שפה זה לא שוויצריה ואף אחד לא ישיר לכם יודל בסוף המסלול. למרות הכל השם תפס והיום כולם מכירים את האזור המכונה על שם המדינה האירופית הניטרלית והרגועה.
בלב השמורה, נמצאת פנינה אמיתית ומיוחדת שאפשר להגיע אליה בלי הרבה מאמץ. הפנינה הזו נקראת הצניר של שוויצריה הקטנה. מדובר במרפסת נוף מיוחדת במינה שמתאימה לבילוי זוגי רומנטי, לשיחת נפש עם פק"ל קפה או לטיול משפחתי קצר של שבת בבוקר.
מה זה צניר אתם שואלים את עצמכם? ולמה אני לא ניגש לתכלס ופשוט מספר לכם איך להגיע לשם. אז רגע, הצניר הוא מעין חצי צינור אופקי שאפשר למצוא לאורך קווי מצוק בכרמל, בגליל המערבי ובהרי ירושלים. עד לשנים האחרונות היו מספר השערות בנוגע לדרך הווצרות הצנירים כשהפופולארית בינהן תיארה את הווצרותם בעקבות ים קדום שכיסה את הכרמל ואת האזורים בהם הם נמצאים. למעשה התברר שלא ים ולא נעליים, אלא תהליך איטי וארוך של בליה כימית של המסלע ממנו בנויים המצוקים בהם נמצאים הצנירים. הבליה בעקבות רוחות, מים, אורגניזמים קטנים וצמחיה המיסה שכבות סלע רכות בין שכבות קשות ובסופו של דבר נוצרו הצנירים.
כך או כך, הצניר של שוויצריה הקטנה הוא נקודה מושלמת לפק"ל קפה עם נוף שלא תמצאו דומה לו בכל הארץ.
ההגעה לצניר כלולה במסלול מעגלי קצר של בערך קילומטר, כזה שיתאים לילדים מגיל 4 ומעלה ולא מצריך יותר מדי מאמץ.
כדי להקל את העסק הכנתי לכם את המסלול על מפה, ליחצו כאן כדי לראות את המסלול.
כדי להגיע להתחלת המסלול נכוון את הוויז ל"חניון יום - שוויצריה הקטנה" אשר בכרמל (הכניסה לפארק בתשלום או חינם לבעלי כרטיס מטמון). נחנה את הרכבים בחניון ונחפש את השלט עם סימון השבילים האדום אליו נפנה. ההליכה בשביל נוחה ובמגמת ירידה קלה. ככל שתתקרבו אל שפת השלוחה תוכלו להנות מימינכם מהנוף הנפלא של ערוץ נחל כלח (טיול שווה ביותר שכתבתי עליו כאן) והשלוחות היורדות מבית אורן. האזור נפגע קשה מאוד בשריפה הגדולה לפני מספר שנים אבל השתקם וחזר להיות ירוק ופורח. לאחר הליכה של כשבע מאות מטרים בשביל האדום, נגיע לפיצול שבילים עם שביל מסומן ירוק לכיוון שמאל אל תוך ערוץ נחל מוצל. זה המקום לאגור קצת כוחות ולאכול משהו קטן מול הנוף ולפני העליה שמחכה לנו אל הרכב ואל הצניר כמובן.
מיד עם תחילת ההליכה בערוץ נצטרך לטפס טיפוס קצר ולהסתייע בשורשי עץ אלון מרשים שקבועים בסלע. הקטע הזה לא מאוד מאתגר ויהנה מאוד ילדים קטנים שאוהבים את ספיידרמן, אבל כדאי להשגיח.
אחרי מספר דקות של עליה בערוץ נגיע למעין שער ברזל חלוד וממש לידו נבחין על סלע בסימון שבילים שקוף (שני פסים לבנים ובאמצע הצבע הטבעי של הסלע) לצד ימין שלנו . זה המקום שבו נרד מהשביל הירוק לכיוון הצניר. דקה וחצי של הליכה בשביל צר תוביל אותנו אל הצניר. אין אחד שלא הגיע אל הצניר והמילה הראשונה שהוציא מפיו היתה "וואו", אני מניח שגם לכם זה יקרה.
קחו את הזמן, שבו מול הנוף באוויר הטוב והנקי, שתו תה מתוק ואל תמהרו לעזוב את המקום כי אין עוד כאלה בארץ. רק בבקשה בבקשה השאירו את המקום נקי ומצוחצח כדי שגם הבאים אחריכם יהנו ממנו.
בכל מקרה, כדי לחזור לרכב נחזור מהצניר אל השביל הירוק ונסיים את החלק האחרון והקצר של העליה חזרה לחניון שוויצריה הקטנה.
אני רק שאלה:
מתי כדאי להגיע? הצניר נהדר בכל עונה. בשבתות מעט עמוס, כדאי להגיע מוקדם.
כמה הולכים? בערך קילומטר כל הסיבוב, אפשר לרדת ישירות לצניר מהחניון בלי המסלול המעגלי.
עם עוד קצת מאמץ, מצפור הצוק - מהחניון, נחפש שביל מסומן כחול, נעלה בו ובשיא הגובה נפנה ימינה בסימון שבילים אפור אל מצפור הצוק. תודו לי אח"כ על הנוף המשוגע שתראו ממנו.
אהבתם את הפוסט? מצויין! אתם מוזמנים להרשם כדי לקבל את הפוסט הבא ישירות למייל שלכם, וגם לעקוב אחרי באינסטגרם בקישור הזה.