מכירים את המסלול בהר אביתר? מכירים בכלל את הר אביתר? כנראה שלא אבל זה בסדר גמור כי באמת לא מדובר במסלול הכי מטוייל בגליל וגם אני לא שמעתי עליו מעולם עד ללפני שנתיים. זה מסלול מיוחד ויפה שכולל פריחה, תצפית מרהיבה לעמק החולה והחרמון ובחודשי האביב גם נופי כרמים שלא מביישים את פרובנס.
הגעתי למסלול הזה די במקרה, כשחיפשתי בכלל צימר לפסח לפני שנתיים. וככה במקרה תוך כדי בהיה במפה ראיתי את ההר הזה שיושב ממש בול מול הנוף. לא עברו כמה דקות וכבר ישבתי וחקרתי לעומק את תוואי המסלול שכמעט לא היה עליו חומר כתוב (פרט לאתר iNature המצויין והמומלץ).
הר אביתר נמצא ממש בחצר האחורית של מושב דלתון. מדובר במושב דתי ולכן הוא סגור בשבתות וחגים כך שניתן להגיע עד למסלול ברכב רק בימי חול (או להאריך את הדרך בשני קילומטר ולחצות את הישוב ברגל). ההר עצמו מתנשא לגובה של 825 מטרים וכמו שכבר כתבתי הוא אחד היפים והמרשימים בגליל. ממזרח לו מורדותיו התלולים של נחל חצור ובהמשך עמק החולה ורמת הגולן פרוסים על כף היד. ממערב, נוף גבעי ירוק ויפה של פסגות הגליל הקרובות. ההר נקרא על שמו של גאון בשם אביתר הכהן שחי במאה ה-11 בלבנון ומספרים שלאחר מות אביו מילא את צוואתו והביאו על הכתף ולא על סוס עד להר דלתון הסמוך.... כל אחד והצוואה שלו.
אורך המסלול כארבעה וחצי קילומטרים והוא לא מאוד קשה, למעט קטע אחד של הליכה קצת טריקית על תוואי שטח טרשי. כדי שתהיה לנו שפה משותפת, הינה לינק למסלול על גבי מפה.
נקודת ההתחלה למסלול נמצאת בשער האחורי של מושב דלתון (כלומר - וויז למושב דלתון), נעבור את בית העלמין הקטן של המושב כמה שניתן עם הרכב ונחנה בצורה מסודרת בצד הכביש כדי לא להפריע לרכבים חקלאיים של תושבי המקום.
מהחניה נצעד על שביל רחב מסומן אדום כמה מאות מטרים עד לפיצול שבילים עם שביל ירוק. אנחנו נמשיך עם השביל האדום ונפנה ימינה במגמת ירידה מתונה לצד השדות. נחצה עמק קטן וירוק ונתחיל לטפס בעליה מתונה ולא קשה מדי לפסגת הר אביתר. בפסגת ההר נפרד לקטע קצר מהשביל האדום ונפנה ימינה לכיוון קבר יהודה בן תימא. לא, אל תשאלו אותי מי היה ומה היה... אל תגזימו. מה שאני כן יכול להגיד שמהנקודה הזו של הקבר, נוף מרהיב ויפה במיוחד בחודשי החורף והאביב. קשה להאשים אותי ברוחניות יתרה וקירבה לדת אבל אני בהחלט יכול להבין את החבר'ה שמגיעים למקום כדי לשאת תפילה במקום השקט והיפה הזה.
אחרי הפסקת קפה ובהיה בנוף המשגע, נמשיך עם השביל האדום לכיוון צפון מערב ממש על האוכף לכיוון פסגה יפה נוספת. הקטע הזה של האוכף בין שתי הפסגות הוא קטע טרשי ויש ללכת בו בזהירות וגם לשים לב לא לאבד את הסימון. נעבור את שיא הגובה השני אחרי האוכף ונגלוש עם השביל האדום במורד הפעם כבר לכיוון מערב עד למפגש עם סמ"ש ירוק. הפעם נפנה שמאלה עם הסמ"ש הירוק לכיוון דרום. בקטע הזה ההליכה הופכת לפסטורלית במיוחד, בין כרמי ענבים מסודרים שורות שורות ומעלים קצת זכרונות מפרובנס או טוסקנה. חשוב רק לזכור, הכרמים האלו הם הפרנסה של חקלאי האזור וכמובן שלא נפגע נלכלך או ניקח לנו מהכרם.
השביל הירוק חוצה שני שערים בסמוך לכרמים ומתחבר עם השביל האדום שהלכנו בו בהתחלה, ומשם לרכב.
והנה עוד כמה פרטים על המסלול:
רמת הקושי של המסלול היא קלה-בינונית, בחודשי החורף חלקים ממנו יכולים להיות בוציים ויש לשים לב טוב טוב לסימון השבילים.
כל המסלול לא מוצל ולכן העונה המומלצת ביותר לטיול בהר אביתר היא עונת החורף והאביב, אז האוויר נקי והכל פורח מסביב.
זהו, אם הגעתם עד לכאן אתם מוזמנים להרשם לניוזלטר בראש העמוד ולקבל את הטיול הבא ישירות למייל שלכם. אני גם יותר מאשמח אם תעקבו אחרי גם באינסטגרם.
לפני העלייה להר אביתר יש שלט של איסור כניסה בגלל שטח אש. אפשר להתעלם אבל חשבנו שאולי יש עוד כמונו שלא ירצו. הדרך עד לשם באמת יפיפיה גם באוקטובר..
היה טיול נהדר!
כל כך ירוק, כל כך מגוון, כל כך שקט!
גם זכינו לראות קשת במרחק, מנקודת התצפית של הקבר. ממש קסום!
אכן יש צורך לטפס על גדר לקראת סוף המסלול. לא היה קשה אך בכל זאת כדאי לקחת בחשבון.
לאחר התצפית בקבר היה קשה למצוא את המשך המסלול על העוכף לכיוון הפיסגה השניה. עד עכשיו אין לי מושג איך הצלחנו להתחבר שוב לשביל האדום אבל היה שווה כי החלק השני של הטיול, בין הסלעים והפרחים, היה מדהים.
חג שמח!
כמה עדכונים:
1. כשהגענו בשבת שער הכניסה למושב היה פתוח, וחנינו ליד השער האחורי.
2. כדי לעבור מהשער האחורי, צריך להכנס דרך שער נעול עם רווח לא גדול. אפשרי, אבל לא הכי נוח.
3. לקראת סוף המסלול הירוק, יש שער נעול בכניסה לכרם שצריך לטפס מעליו כמו סולם. לקחת בחשבון..