++אזהרה: אין להכנס למסלול בנחל בעת סכנת שטפונות, ויש להתעדכן בתחזית השטפונות באזור לפני ההגעה למקום++
"התענוג מתחיל בהליכה איטית שקולה ומדודה כמו טורבו מאופק..." שרים מאיר אריאל ודיויד ברוזה בשיר האלמותי "בצהרי היום". וכך זה באמת מרגיש כשיורדים מהרכב בלב הערבה בתחילת טיול הגבים בנחל ברק. הקצב בתחילת הטיול הזה באמת איטי. יצא לי ללכת בו עם חבר טוב בצהרי יום חורפי אך מעט חם. על הצוקים האדירים שמסביבנו שכבו בשמש שפני סלע. מעניין אם גם הם אמרו עלינו "תראו תראו את הגרי קופרים האלו, קלינט איסטוודים דמיקולו" כשראו אותנו צועדים בלב הערוץ הרחב
כבר שנים שאני לא נמשך מדי למדבר. אלו בעיקר הזכרונות מהצבא ומהמילואים. זכרונות של קופסת טונה מלאת זבובים בחום של צוקי עובדה תחת צלנית מרשת הסוואה שעושה בעיקר אבק. זכרונות של לילות קפואים בנגמ"ש בעוד אימון בלתי נגמר בצאלים. זכרונות של סופות חול וחולצות מוכתמות במלח של זיעה בסוף אימון.
אבל איך שהוא המדבר התחיל להכנס לי ללב בשנים האחרונות. קצת בגלל הילדים (הנה דוגמא טובה) וקצת בגלל הנסיעות שלי עם אותו חבר טוב לאילת בדרך הערבה בין הנופים המרשימים.
בכל מקרה, בנסיעה האחרונה לצלילות באילת עצרנו לטיול גבים מדברי בנחל ברק. מדובר בטיול מאתגר שכולל גם כניסה למים ושחיה בגבים קרים, והליכה באחד מהנקיקים המרשימים שיצא לי לראות. המסלול הוא מעגלי ולא מתאים לילדים קטנים במיוחד כאלו שאינם שוחים.
שום דבר בפניה ימינה מכביש הערבה המונוטוני לא מרמז על האוצר שחבוי כמה קילומטרים אל עומק השטח בדמות המסלול הנפלא הזה.
ההגעה לתחילת המסלול היא בפניה משולטת ימינה (למגיעים מצפון), כמה קילומטרים מהישוב צוקים. מדובר בדרך עפר שלא מיועדת לרכבים פרטיים מפונקים ונמוכים אך בהחלט עבירה עם קצת זהירות. ניסע על פי סימון השבילים הכחול כעשרה קילומטרים מערבה אל עומק השטח, עד לחניון היום המשולט ממנו רכבים פרטיים לא יכולים להמשיך הלאה. נשתדל לא להשאיר חפצי ערך ברכב, נצטייד בציוד אטום למים ונצא לדרך. צעידה של כשלושה קילומטרים בערוץ הנחל הרחב ע"פ סימון השבילים הכחול תיקח אותנו אל הקטע הנקיקי של הנחל. ככל שנתקדם ילכו הצוקים האדירים שמצידנו ויסגרו עלינו. אין ספק שההליכה בקטע הזה משרה שלווה ורוגע. בשונה מהשבילים בצפון, לא תשמעו פה קולות של רכבים ולא תראו פה שרידי ציווליזציה כמו עמודי חשמל לדוגמא (גם קליטה לטלפון אין). ממש בתחילת המסלול נוכל לראות את אחת מסיפריות שביל ישראל. יוזמה נחמדה במסגרתה מפוזרים בנקודות שונות על שביל ישראל נקודות בהן ניתן להשאיל ספר, לקרוא אותו בטבע היפה שלנו ולהחזיר בנקודה הבאה בשביל
לאחר שלושה קילומטרים של הליכה בשביל רחב ונוח נגיע לפיצול שבילים בו נפנה שמאלה ע"פ סימון שבילים ירוק שיקח אותנו לעליה תלולה ולא קלה אל מעל הנחל. ככל שנעלה ונתנשף נוכל להבחין מצידנו בנקיק הצר אליו נכנס בקרוב. בתום העליה, ממש לפני שנפנה ימינה חזרה לסימון הכחול מומלץ לעצור ולהסדיר נשימה מול הנוף (עדיף עם פק"ל קפה).
אחרי העצירה נפנה כאמור בשביל הכחול ונרד איתו אל תוך הנקיק. בשלב הזה כדאי מאוד לאטום את כל מה שצריך ולעבור לביגוד שמתאים למים
החלק הזה של הטיול לא ממש ארוך, אבל עשוי לקחת לא מעט זמן במיוחד אם תגיעו בקבוצה גדולה או שתלכו אחרי אחת כזו. לאחר השטפונות מתמלאים הגבים שבנחל וצפויים לכם שלושה כאלה. במידה ותגיעו בעונת האביב כנראה ששלושתם יהיו מלאים ויחייבו שחיה במים העמוקים. עוד דבר שכדאי לקחת בחשבון הוא, שהנקיק מוצל רוב היום כך שהמים בו קרים גם באביב.
את המעבר בין הגבים תוכלו לעשות בצורה פשוטה יחסית באמצעות סולמות ברזל שקובעו אל הסלע המדברי.
לאחר המעבר הרטוב בשלושת הגבים נותר לכם להתרשם מהנקיק העמוק תוך שאתם יוצאים ממנו אל הערוץ בו צעדתם קודם לכן. החזרה לרכב באותה דרך שהביאה אתכם עד הלום.
אני רק שאלה:
מה אורך המסלול? סה"כ כשבעה קילומטרים ברמת קושי בינונית.
מתי כדאי להגיע? בימים יפים בחורף ובאביב, בכל מקרה לא בקיץ.
איפה אוכלים באזור? מצאנו מעדנייה מצויינת בישוב צוקים, חפשו את route 90 ואל תוותרו על בירה ערבה המקומית שמיוצרת ממש במקום.
עוד משהו חשוב? כמו שכתבתי, יש להצטייד בציוד לשחיה במים והמסלול לא מתאים לילדים שלא יודעים לשחות.
אם אהבתם את הפוסט אתם מוזמנים להרשם לניוזלטר הנה כאן בראש העמוד ( וגם לעקוב אחרי באינסטגרם לעוד עדכונים והפתעות.