אחד הנופים האהובים עלי בנגב הוא הנוף של בקעת צין. זה אותו נוף שנשקף מאחוזת הקבר של בן גוריון במדרשת בן גוריון. אני רואה בנוף הזה סוג של נוף אייקוני של המדבר. בקעה רחבה במרכזה ערוץ נחל שמסומן בפס ירוק של צמחיה ומצידיה מצוקים והרים מדבריים. בקעת צין היא תולדה של שינוי בקו פרשת המים באזור לפני כמה מליוני שנים. המים מהגשמים החלו לזרום אל נחל צין אשר הלך והתרחב עם המסת הקרקע עד שנהיה לבקעה רחבה. נחל צין עצמו מהארוכים בארץ - כ 120 ק"מ.
את הבקעה היפה אפשר לראות כמעט לאורך כל הטיול בהר צרור ונחל צרור וזה חתיכת בונוס אדיר. עוד יתרון הוא שמדובר במסלול מעגלי לא מאוד קשה (למעט העליה בסוף). אורך המסלול נע בין 10 ק"מ לשבעה וחצי וזה תלוי איפה חניתם את הרכב, תכף אסביר.
כמובן שכמו מסלולים רבים בנגב, אין לטייל במסלול הזה במידה וקיימת אזהרת שטפונות באזור.
אוקיי, אז לגבי איך מגיעים ולאן? האופציה הראשונה היא להחנות בקצה רחוב הר צרור במדרשת בן גוריון, בסמוך לקצה הרחוב שער קטן להולכי רגל ושביל אדום. במקרה כזה אורך המסלול כעשרה ק"מ.
אופציה שניה היא להחנות במנחת שדה בוקר הישן, אליו מגיעים על שביל מסומן שחור בין מדרשת בן גוריון לשדה בוקר. הדרך משובשת ולעיתים כתוצאה משטפונות לא מתאימה לרכב פרטי אלא רק לג'יפים. זו גם האופציה לקצר את המסלול לשבעה וחצי ק"מ. קחו בחשבון שבאזור קיימת בעיית פריצה לרכבים, החניה על אחריותכם בלבד.
כשטיילנו במסלול הזה חניתי במדרשת בן גוריון וזה המסלול שאתאר - וזה לינק למפה עם המסלול המתואר.
איך מטיילים בנחל צרור?
סה"כ מדובר במסלול משולט היטב ככה שקשה ללכת בו לאיבוד. כמו שכבר כתבתי אנחנו חנינו במדרשת בן גוריון בקצה רחוב הר צרור. ממש בסמוך שער להולכי רגל וסימון שבילים אדום. נעלה על הסימון האדום ונלך בערך ק"מ וחצי בשטח מישורי לחלוטין עד שנגיע למנחת הישן של שדה בוקר. לא הצלחתי למצוא למה שימש המנחת אז אשמח אם מישהו מכם יודע תכתבו לי בתגובה לפוסט.
מהמנחת ממשיך שביל ג'יפים מסומן כחול לכיוון צפון. מולינו כבר נוכל לראות את הפסגה השטוחה והחומה של הר צרור. הר צרור הוא הר שולחן, כזה שפסגתו שטוחה לחלוטין כתוצאה מבליית שכבות סלע רכות שהיו מעל בעוד הפסגה הקיימת היום עשויה מסלע קשה שלא נשחק. השביל הכחול עולה בעליה מתונה לכיוון ההר. בשלב מסויים נוכל כבר לראות את בקעת צין מימין לנו, אבל חכו יהיה ספוט יותר טוב ממש עוד מעט...
אחרי כמעט שלושה ק"מ של הליכה נוחה ננטוש את דרך הג'יפים ונרד עם השביל הכחול לכיוון הר צרור ונחל צרור. לפני הכניסה לנחל, נפגוש בשביל ירוק שיעלה אותנו בעליה תלולה אבל קצרה אל פסגת הר צרור. קצת מוזר לקרוא לשטח השטוח הזה פסגה, אבל כן זו הפסגה. לכו עד קצה השולחן השטוח ושבו מול נוף בקעת צין שיפרס מולכם. זו נקודה מהממת של נוף שמתאימה ממש לפתוח פק"ל קפה או לאכול תפוז טעים.
אחרי שמיציתם חיזרו עם השביל הירוק לשביל הכחול והמשיכו במורד השביל. לאט לאט נכנס לערוץ נחל צרור. זה לא ערוץ דרמטי אבל הוא יפה וההליכה בו נוחה יחסית. בשלב מסויים נגיע למפל גבוה ויפה, מהמפל תצפית טובה להמשך וגם לגב צרור שנמצא ממש מתחתיו. בשטפונות רציניים המים מהמפל ממלאים את הגב הקטן בתחתית שלו. השביל עוקף את המפל ועובר בסמוך לגב שגם הוא אחלה פינה להפסקה. לצערי כשהיינו שם הגב היה מלא במים מעופשים ולא טובים לרחצה... בכל מקרה אם הגב ריק המסלול עדיין שווה לגמרי, אם הוא מלא במים טובים זה רק אחלה בונוס.
נמשיך עם השביל הכחול שעובר בערוץ נחל צרור בין משטחי סלע קירטון לבן עד שנתחבר לדרך עפר מסומנת בשחור. רגע לפני נעבור ליד שני עצי שיטה מעולים להפסקה אחרונה לפני העליה במעלה צין חזרה למעלה.
נפנה ימינה אל העליה על הסימון השחור. זו עליה לא מאוד תלולה אני שאוהב עליות בדרך כלל פחות אוהב עליות על דרכי ג'יפים ככה שלא ממש נהניתי ממנה. העליה תביא אותנו בסופו של דבר חזרה למנחת ומשם נחזור לרכב במדרשה באותה דרך שבה הגענו, או שנתפנק מהאוטו שחנינו במנחת כל אחד והאופציה שהוא בחר לעצמו.
עד כאן להפעם, אם אהבתם את הפוסט אתם מוזמנים לעקוב אחרי גם באינסטגרם ולקבל עוד מלא מידע על טיולים, או להרשם בראש העמוד לקבלת הפוסט הבא ישירות למייל שלכם.