לטיולים אחרים שכוללים גם מים בכל מני צורות ודרכים - ליחצו כאן לתשומת לבכם, הפוסט הזה מתייחס לחלק האמצעי של נחל דישון. על חלקו העליון שכולל את נחל אביב תוכלו לקרוא כאן
אני כותב את הפוסט הזה בעיצומה של מגפת הקורונה הארורה. השנה היא 2020 החודש הוא יוני כל עם ישראל נמצא במדינת ישראל. כל נחל, שלולית, מעיין, בור ניקוז, חוף ים, גדת נהר וכל נקודה אחרת על המפה שיש לידה מים מלאה במטיילים, במכייפים בקייטנים ופליטי בידוד, שמחפשים פיסת מים להתרענן בה מהמחשבות על המגפה בחום המהביל של הקיץ.
והנה בגליל בנחל דישון, שנהדר לטייל בו בחודשי האביב בקטע העליון שלו (הנה כאן כתבתי על זה) זורם לו הנחל בנחת כמעט בלי יחסי ציבור מיוחדים. זו זרימה מיוחדת השנה ואני לא בטוח שבשנה הקודמת הנחל עדיין זרם ביוני ולכן כדאי לברר אם יש זרימה לפני שמגיעים לקטע הזה של הנחל בקיץ.
ניסיתי לברר האם מדובר בהזרמה מלאכותית או אולי במעיין הנובע כל השנה וכל התשובות שקיבלתי הביאו אותו למסקנה שהזרימה הקיצית המיוחדת בנחל דישון נובעת מקארמה. אתם איתי? מן קארמה כזו ששחררה מספיק מים לנחל השנה כדי לתת לנו עוד מפלט מרענן מהמחשבות המלחיצות, מהטבע הדחוס באוויר הנעים של הגליל.
את השם "דישון תיכון" המצאתי כי ניסיתי לחלק את הנחל למספר מקטעים כדי שיהיה יותר ברור. החלק הראשון של הנחל - מתחיל בחניון נחל דישון בין ברעם ליראון ומסתיים במפגש עם נחל אביב (זה הטיול עם הלינק בפסקה הקודמת). החלק התיכון הוא הקטע עליו אספר לכם, והתחתון הוא שאר הנחל שיורד במורדות הרי הגליל עד שהופך לזרזיף באזור איילת השחר בעמק החולה.
ובכן, הקטע הזה של נחל דישון הפך איך שהוא למסלול מים נהדר ולא קשה מדי שיתאים גם למשפחות עם ילדים שיודעים ללכת (נגיד מגיל 4-5 כזה...). ככל שהילדים גדולים יותר כך תוכלו ללכת יותר בערוץ בתוך המים ולהגיע לנקודת השיא של הטיול שתכף אספר לכם עליה.
בכל מקרה מדובר בטיול קווי (כלומר הלוך חזור) באורך משתנה וזמן הליכה משתנה שתלוי בכם כמה תחליטו ללכת. נקודת ההתחלה של המסלול נמצאת על גשר עלמה בכביש 886 בין מושב עלמה לרמות נפתלי (גשר עלמה מוכר לוויז וזה מה שצריך לכתוב כדי להגיע). את הרכב חונים בחניון עפר בצד הדרך ליד שלט גדול שעליו כתוב באופן מפתיע "נחל דישון".
נחצה את הכביש בזהירות רבה מאוד ונתחיל ללכת במעלה הנחל לפי סימון שבילים אדום/שביל ישראל. כבר בתחילת ההליכה נראה את הערוץ הזורם משמאלנו ואפשר כבר להכנס וללכת בערוץ. כמעט לאורך כל המסלול המים לא עמוקים ויחסית נוחים להליכה (יש סלעים אבל הם לא חלקים). קחו בחשבון שככל שתגיעו קרוב לסוף החורף כך תהיה הזרימה חזקה יותר וקשה יותר לילדים.
בשלב מסויים יפרד סימון השבילים מהנחל, וההמלצה שלי אליכם היא להמשיך ללכת במים אחרת פשוט תתרחקו מהערוץ. אחרי בערך קילומטר של הליכה יהפוך הערוץ לצר יותר ולכן יהיו בו יותר מפלונים שייצרו אחריהם בריכות וגבים קטנים. ההמלצה היא להגיע עד לנקודה שנקראת "המפל הגדול" או "גב שונדי" (תגידו הרבה פעמים את המילה "דישון" ותבינו מה מקור השם). לא מדובר באמת בגב אלא בבריכת מים חביבה עם מפלוני מים כיפיים. ביום חם מבחינתי אפשר לעבור לגור בנקודה הזו. המים צלולים, המפלון מרענן ומעל משקיפים מצוקי סלע אדירים. בנקודה הזו אפשר להסתובב ולחזור לרכב או להמשיך עוד במעלה הנחל בתוך הזרימה עד שנמאס ואז לחזור לרכב.
אני רק שאלה:
האם המסלול קשה? לא ממש, אבל הליכה במים היא הליכה איטית יותר אז קחו את זה בחשבון.
יש צל? המסלול לא מוצל, מדי פעם יש עץ לצד הנחל אבל בכללי לא הולכים בתוך סבך.
עוד משהו? כשטיילתי בנחל היה שם ממש נקי, בואו נשמור עליו במצב הזה גם בהמשך ולא נשאיר זבל בטבע.
חוץ מזה, שאתם מוזמנים לעקוב אחרי גם באינסטגרם ולהרשם לניוזלטר כדי לקבל את הפוסט הבא ישירות למייל.