אם או בלי קשר לכדורגל מדריד תמיד נתפסה אצלי כזו שנמצאת אחרי ברצלונה. למרות היותה בירת ספרד, איך שהוא היא נדחקה אצלי בראש לעדיפות שניה בבחירת יעד אורבני באירופה. לפני שטסנו לעיר הנפלאה הזו, קיבלתי מלא מעט אנשים את "טוב, אין ממש מה לעשות בה חוץ משופינג" או את "מדריד? תוך יום וחצי אתם ממצים אותה אותה".
ובכן חברים יקרים, לא כך הדבר. מדריד היא לא עוד בירה אירופית בינונית. ולא, אי אפשר למצות אותה ביום וחצי ויש המון מה לעשות בה חוץ משופינג.
לפני שנתחיל בתכלס, נתחיל עם כמה נתוני בסיס חשובים לפני הטיסה. שדה התעופה של מדריד נוח מאוד להתמצאות וניתן להגיע ממנו אל העיר בשלל דרכים החל ברכבת תחתית ועד למוניות. אלו אגב גובות מחיר אחיד של 30 יורו לנסיעה.
העיר עצמה ממוקמת בגובה 700 מטרים מעל פני הים מה שמבטיח קור בחורף אך מסתבר שבקיץ היא לוהטת ופחות מומלצת לביקור. העיר יחסית מישורית, פה ושם יש בה כמה עליות אבל לא משהו רציני מדי. מרבית האזורים התיירותיים המוכרים שלה נמצאים במרחק הליכה אחד מהשני ולמעט מקרים מועטים אין צורך להסתייע במטרו הפשוט והיעיל שלה.
כדי לצייר לכם בראש את האזור המרכזי של העיר דמיינו מלבן שעומד על הצלע הצרה שלו. במרכז תמתחו קו לרוחב - זה רחוב גראן ויה "הידוע לשמצה" בשלל החנויות ואופציות השופינג שבו. כלל הרחובות המקשרים אותו עם פוארטה דל סול (מדרום לו), כיכר מרכזית נוספת עמוסה בתיירים וברוכלים, מלאה גם היא בחנויות. החנויות נפתחות סביב עשר בבוקר ונסגרות סביב עשר בלילה. ובכלל מדריד מתעוררת מאוחר והולכת לישון מאוחר אפילו יותר.
במרכז הצלע הימנית של המלבן פארק רטירו, שעוד נדון בו ובמרכז הצלע השמאלית ארמון המלך שגם בו נדון. העיר לא יקרה במיוחד ורצוי מאוד להתמקם במלון כמה שיותר מרכזי כדי להיות קרובים לכל המקומות גם אם זה עולה טיפה יותר ממלון מרוחק. אנחנו שהינו במלון room mate laura שהיה ממוקם פשוט בול בפוני. בונוס נחמד הוא וויפיי נייד שניתן לקבל במלון בחינם וחוסך קצת כאב ראש עם רכישת סים מקומי.
ועכשיו לתכלס, מה עושים בעיר הזו?
ההמלצה הראשונה שלי היא סיור. קחו כל סיור שמעניין אתכם ויש שלל חברות גדולות וקטנות, בעברית ובאנגלית שמוציאות סיורים מגוונים בעיר. החל מסיור היסטורי בחלקים מהעיר ועד לסיורי טאפאס ליליים בשלל המסעדות שיש בעיר הזו. מומלץ לקחת סיור כזה ביום הראשון כדי להבין מי נגד מי. אנחנו לקחנו סיור עם החברה הזו שהיה ממצה ומעניין מאוד. ההיסטוריה של מדריד מורכבת ולא שגרתית והיא כללה גם בין השאר נישואים רבים בתוך משפחת המלוכה והמדריך החביב שלנו העביר לנו את החומר בצורה נעימה ולא חופרת מדי. בעיקרון מדובר בסיור חינמי ובסיומו משלמים למדריך כמה שרוצים.
עוד דרך מצויינת להכיר את מדריד היא בסיור סאגווי. המבנה הטופוגרפי של העיר מאפשר סיור סאגווי נעים ונינוח יחסית. אני הוזמנתי על ידי חברת wonder tours לסיור סאגווי בפארק רטירו. זו היתה הפעם הראשונה שלנו ומעט חששנו אבל בסופו של דבר זו היתה חוויה מהנה עד מאוד. טרם היציאה לסיור עברנו סוג של טסט על ידי המדריך בסימטה שקטה ורק כששלטנו בכלי יצאנו לסיור עצמו. המדריך שלנו, חאווייר הקפיד ושמר עלינו מאוד אבל לא חסך בהסברים מעניינים על פארק רטירו ועל העיר עצמה. פארק רטירו הוא פארק עצום, ריאה ירוקה ענקית שבעבר היתה שמורה לביקורים של המלך בלבד. במאה האחרונה נפתח הפארק לכלל האזרחים והוא מאפשר היום פיקניק, ריצה והליכה שקטה. יש בו אגמונים קטנים, בית זכוכית ואפילו עץ מרשים שהובא מדרום אמריקה על ידי קולומבוס בכבודו ובעצמו. אני בהחלט ממליץ על סיור סאגווי בעיר ובמיוחד על wonder tours שמוציאים גם סיורים אחרים במדריד ומחוץ לה.
עוד המלצה חמה שלי במדריד היא לאכול. כן כן... לאכול.
העיר הזו מפוצצת בטאפאס בארים, מסעדות, שווקים, ובתי קפה והאוכל בא נפלא ומגוון. למרות המרחק שלה מהים מומלץ מאוד לטעום במדריד מפירות ים מאחר והם מגיעים אל העיר בעדיפות ראשונה מאחר ומדובר בעיר הבירה של ספרד ולכן הם טריים בד"כ.
שעות האוכל הן בד"כ בין 14:00 ל-16:00 אז הטאפאס בארים מלאים במקומיים שאוכלים בעמידה ונהנים משיחות אחד עם השני. בכלל טאפאס זו תרבות שלמה. אוכלים משהו קטן, שותים משהו קטן וממשיכים הלאה למקום אחר עם אנשים אחרים לעוד טאפאס קטן וכך הלאה.
אכלנו בלא מעט מקומות ובכולם היה מאוד טעים, אבל מסעדה אחת צעדה בפסגה בפער עצום - מסעדה juana la loca. זו מסעדת בר קטנה בשכונת לה לאטינה שבמבט ראשון לא נראית מבטיחה. אבל האוכל שם היה פשוט מושלם וגם השירות. אל תוותרו על קינוח ריבת החלב שלהם שמוכן במיוחד במקום (מומלץ להזמין מקום מראש).
עוד מקום שנהננו בו מאוד היה במסעדת bar galleta ברובע מלאנסניה (גם פה מומלץ להזמין מקום מראש).
בגזרת בתי הקפה אני יכול להמליץ לכם על Le Pain Quotidien שנמצא על רחוב גראן ויה. בית הקפה הזה מגיש מאפים מצויינים וגם ארוחות בוקר טובות מאוד.
ההמלצה האישית שלי היא לאכול בצהריים טאפאס קטן ולשמור את הארוחה הגדולה יותר לערב. ושוב, מדריד פשוט מלאה במסעדות וכדאי גם לחפש תוך כדי שיטוט בעיר את המסעדה שתתאים לכם כי לפעמים בלי לתכנן מראש מוצאים פנינות אמיתיות.
כפי שכבר כתבתי מדריד מתאימה מאוד לשיטוט ורצוי מאוד לשוטט בה.
וכשאני אומר לשוטט אני מתכוון להליכה חסרת מטרה או יעד בסימטאות העיר. כדאי מאוד לעשות את השוטטות הזו לא ברחובות הראשיים והעמוסים אלא להתרחק מהם אל הסימטאות. שכונת מלאנסניה היא מקום מצויין לשוטטות והיא שבתה את ליבי. מדובר בשכונת צעירים מלאה בסימטאות צרות ונעימות. בין סימטאות השכונה פזורות חנויות יד שניה מעוצבות, גלריות קטנות וכמובן בתי קפה וטאפאסים קטנים ורומנטיים. שכונות נוספות שניתן להנות בהן משוטטות כזו הן שכונת צ'ואקה שמאופיינת באנשי הקהילה הגאה שמתגוררים בה, והאווירה בה שמחה ונעימה כמובן. גם בשכונת לה לאטינה נחמד לשוטט והיא מלאה בגראפיטי מיוחדים.
במהלך החיפושים שלי לפני הטיול נעזרתי בעיקר בבלוגים מקומיים וכמעט שלא קראתי חומר בעברית (שמצאתי אותו לעוס וחוזר על עצמו). באחד הבלוגים המקומיים מצאתי סיפור.
הסיפור מספר על נזירות מסתוריות שמתגוררות באחד המנזרים בעיר ומכינות בעצמן עוגיות ע"פ מתכון עתיק. ניתו לרכוש את העוגיות אם רק תדעו את הדרך אל המנזר ואת אופן הרכישה. החוויה של מציאת המנזר היתה דומה בהחלט לסיפור חפש את המטמון או חדר בריחה.
ואם הגעתם עד לכאן בפוסט מגיע לכם גם לדעת איך להגיע לעוגיות הסודיות של מדריד.
מגיעים לפלאסה מאיור (כיכר יפה, תיירותית, אל תאכלו בה). מהכיכר יוצאים ביציאה הדרום מערבית שלה ממש בפינה לרחוב cava de san miguel. ברחוב נכנסים בסימטה צרה מיד ימינה ומגיעים למן מגרש פתוח. מולכם על קיר לבנים אדום תזהו שלט עם חץ והמספר 3. לכו עם החץ עד לדלת עץ חומה ולידה אינטרקום - זו הכניסה למנזר Monasterio del Corpus Christi. לוחצים על הכפתור העליון שמצלצל אצל הנזירות ומחכים... מחכים... ואחרי מספר דקות הן עונות. מבקשים לרכוש מהן עוגיות (באנגלית או ספרדית) ודלת קטנה תפתח. מכאן עליכם לצעוד במסדרונות המנזר אחר השלט torno עד שתגיעו למעין קרוסלת עץ מסתובבת הקבועה בקיר ולצידה מחירון (נו... כמו בכספומט לסמים, לא שיצא לי...). מהצד השני של הקיר תשאל הנזירה אילו עוגיות תרצו. שימו כסף בהתאם למחירון על הקרוסלה והן יסובבו אותה יקחו את הכסף ויוציאו קופסת עוגיות טריות. קופסת חצי קילו תעלה עשרה יורו והיא בהחלט מספיקה. אנחנו הלכנו על עוגיות השקדים שהיו טעימות ולא מתוקות מדי.
ואי אפשר בלי כמה המלצות "חובה" -
חובה עליכם לצאת למופע פלמנקו. רצוי לא במועדון אליו נמכרים כרטיסים בדוכני התיירים אלא כזה שיהיה קטן יחסית. אני מצאתי את מועדון casa patas ככזה לאחר שקראתי בכמה בלוגים על פלמנקו במדריד. המופע במועדון היה מרהיב ומיוחד. מדהים לראות כמה אמוציות מושקעות בשירים ובריקודים. מחיר המופע היה 40 יורו והוא כלל משקה ראשון חינם, מומלץ להזמין מקום מראש.
חובה עליכם לבקר בארמון המלך. מדובר באחד הארמונות המפוארים באירופה אשר נבנה בסגנון צרפתי. הסיור בו אורך כשעה וחצי ומומלץ להזמין כרטיסים מראש ולהמנע מתורים ארוכים. במהלך הסיור אי אפשר להתחמק מהמחשבות על הפערים העצומים שהיו בעבר בין אלו שנולדו עם מזל וחיו בארמונות לאלו שלא. מפתיע לדעת שהארמון נבנה בכלל ע"י משפחת מלוכה צרפתית שמלכה גם בספרד כתוצאה מכל מני נישואים פוליטים שונים ומשונים.
חובה עליכם לבקר במוזיאון ריאל מדריד (במיוחד אם אתם בענייני כל ספורט שהוא, ולא רק כדורגל). המוזיאון שממוקם באצטדיון הברנבאו בצפון העיר מעביר תחושות עוצמה של המועדון המפואר הזה באופן שקשה לי להסביר במילים. במהלך הסיור תוכלו לחוות את המועדון והישגיו בעזרת שלל אמצעים טכנולוגים מתקדמים שכוללים גם מציאות מדומה.
לסיכום, במדריד יש המון מה לעשות חוץ משופינג. אפשר לחוות אותה לאט דרך הסימטאות הרבות שבה והטאפאסים ואין כל סיבה למהר מאתר לאתר רק כדי לסמן וי. זו עיר נוחה להתמצאות ונוח להגיע בה ברגל ממקום למקום.
טסתי אליה בתחושה של "יאללה נזרום" וחזרתי ממנה בתחושה של "מי זו בכלל ברצלונה? זאת מדריד!"
אם אהבתם את הפוסט, אתם מוזמנים להרשם לניוזלטר ולקבל את הפוסט הבא ישירות למייל. וגם לעקוב אחרי באינסטגרם שם עולים כל הזמן עדכונים ועניינים שקשורים לטיולים בארץ ובחו"ל.