את טרק פסגות הבלקן לא הכרתי ולא שמעתי עליו מימי. מבחינתי "הבלקן" היה שם כולל לאזור עם גבינות ובורקסים ואולי כמה הרים פה ושם... זהו לא מעבר. עד שבאחד הערבים קיבלתי טלפון מעידן, הבעלים של חברת ניו אייג' טרקינג, חבר שלי ומדריך מעולה. עידן הציע לי להצטרף אליהם לטרק בפסגות הבלקן כדי שאכיר ואלמד (כי אני משתפשף בענייני הדרכה בתקופה האחרונה).
אז הסכמתי כי זה נראה כיף והיי... בבלקן יש אחלה בורקסים וגבינות טובות וגם כמה הרים פה ושם.
כשקצת דיברנו עידן סיפר לי שהטרק עובר בשלוש ארצות. "במונטנגרו" "הא טוב אותה אני מכיר היא די תיירותית". "באלבניה" "האא אממ... היה לנו במכבי חיפה שחקן אלבני פעם והוא היה די מעפן". "בקוסובו" "קוסובו... המממ... זה אלו עם הטרנינג והקלאץ'? מלחמה משהו? שיחקתי פעם איזה משחק מחשב על שהתרחש בזמן המלחמה בקוסובו".
אני כותב את השורות האלו אחרי שחזרתי מהטרק בפסגות הבלקן. ובכן... זה טרק מופלא ומיוחד, קשה מאוד, מספק, מאתגר, מלמד, הוא באירופה אבל לא מרגישים בכלל אירופה (לטובה) והוא יפה בטירוף שרק מלהזכר בנופים יש לי דמעות בעיניים.
אז בואו נעשה קצת סדר עם פרטים חשובים שכדאי לדעת על טרק פסגות הבלקן. אתחיל ואומר שוב שאת הטרק עשיתי עם חברת ניו אייג' טרקינג שאיתה כבר טיילתי באולימפוס בעבר וגם בארץ לא מעט. החברה מוציאה טרקים ייחודיים בעולם וטיולי הליכה טובים בארץ בקונספטים שונים שרק הולכים ונהיים יותר מגוונים, שווה לכם ממש להציץ באתר שלהם.
איפה וכמה מטיילים בטרק?
מדובר בטרק מובנה של מעל 200 ק"מ כשאנחנו עשינו 135 קמ מתוכם בתשעה ימי הליכה. הטרק בעקרון מתחיל ומסתיים באזור עמק theth בצפון אלבניה. השביל עובר במשולש הגבולות בצפון אלבניה עם מערב קוסובו ודרום מזרח מונטנגרו. זה אזור הררי מאוד (הפסגות הגבוהות סביב 2600 מטרים) וזה גם מכתיב את אופי ההליכה שבשלוש מילים אפשר להגדיר אותו - לא קל בכלל. בכל יום הליכה הלכנו בין 14 ל 17 ק"מ ועלינו בין 600 ל 1000 מטרים. מה שמעניין וייחודי בטרק הזה (לא באמת) הוא שאת כל מה שעלינו היינו גם צריכים לרדת כל יום ככה שכדאי להצטייד לקראת הטרק בזוג ברכיים חזקות. לי אישית הירידות היו קשות הרבה יותר מהעליות.
את הטרק ניתן לעשות החל מחודש יוני ועד אזור סוף ספטמבר ואני ממליץ מאוד להגיע אליו איפה שהוא באמצע יוני, אז הפריחה בשיא, הפשרת השלגים ממלאת את הנחלים והמפלים ומזג האוויר לא חם ומושלם לטיול.
מומלץ מאוד לקרוא על האזור הזה לפני ההגעה. ההיסטוריה שלו מרתקת ומלאה במלחמות קשות שחלקן התרחשו ממש לא רחוק בזמן. אני אישית חשבתי המון על המלחמות האחרונות של האזור עם השלכה לאזור שלנו, אבל זה כבר לפוסט אחר.
למי הטרק הזה מתאים?
לאורך הטרק ראינו הרכבים שונים של מטיילים. ממטיילים בודדים או בזוגות ועד לקבוצות כמו הקבוצה שלנו שמלווה במדריך מקומי. הטרק מסומן טוב (ועדיין חובה להשתמש במפה או אפליקציית ניווט עם מפת אוף ליין של הטרק) ובטוח מאוד מבחינת בטחון אישי. הטרק עובר באזורים נידחים רחוקים ממקום ישוב וחוץ ממטיילים פה ושם במשך ימים שלמים לא ראינו אנשים או סימן לציווליזציה עד שהגענו לגסט האוס. אזורים שלמים כולל חלק מהגסטהאוסים היו ללא קליטה סלולארית (וגם ללא וויפי).
מה שאני מנסה להגיד פה בעצם זה שאם אתם מטיילים לבד אז רצוי שתגיעו עם נסיון בטרקים מהסוג הזה ועם כושר טוב ויכולת ניווט טובה. עבורי הפתרון של טיול בקבוצה היה פתרון נהדר. זכינו בהדרכה של עידן וגם בהובלה של שני מדריכי הרים מקצועיים מקומיים (תושבי קוסובו) וזה השרה תחושה של בטחון לאורך כל הטרק. בחלק (קטן) מהמקומות המקומיים לא ממש ידעו אנגלית והתוספת של מדריך מקומי היתה בול במקום ובכלל היו לנו כל כך הרבה חוויות ואתגרים שהיה נחמד לחלוק אותם על בירה בסוף היום.
מה רואים לאורך הטרק?
החוויה של טרק פסגות הבלקן היא חוויה כפולה. מאחר ואתם מסתובבים באזורים הרריים מאוד הנופים הם... הרריים. אבל באמת ששום דבר, כולל גוגל, לא הכין אותי לעוצמות של ההרים. פסגות משוננות מאבן צפחה שחורה לצד פסגות אבן גיר מכוסה בשלג למחצה. עמקים עם פריחה אלפינית משוגעת בצבעי צהוב, ואדום, וכחול עזים שנראה כאילו מישהו הגזים קצת עם הפילטר של הנוף. הנחלים והנביעות צלולות, האגמים טובים וקרים לטבילה כמו שאני אוהב.
החלק השני של החוויה הוא האנשים והעניין התרבותי. הטרק עובר בכפרים קטנטנים שמיושבים על ידי רועים רק בתקופת הקיץ. זה אומר אנשים פשוטים שלכאורה אין להם כלום אבל יש להם המון. האזור מאופיין באוכלוסיה אלבנית. אחד מקודי ההתנהגות האלבנים הוא קוד ה-בֵּסָה. זה אומר שאם אתם מתארחים בבית אלבני, בעל הבית אחראי על חייכם עד שתעזבו את הכפר. הוא ישים את עצמו לפניכם במקרה של סכנה ובכלל יתן לכם להרגיש בבית וידאג לכל מחסורכם. וזה באמת ככה. פגשנו אנשים חמים וטובים שחיים חיים פשוטים. ראינו את קלאוס בן העשר שעזר לסבתו לחלוב ידנית את הכבשים בדיר. פגשנו את אנקו הענק החביב שאירח אותנו בגסטהאוס שלו כאילו עשינו מילואים יחד. פגשנו את אחמד הקשיש, מורה בפנסיה שהסתובב עם הפרות בהרים והתרגש כל כך לשמוע שאנחנו ישראלים. המקומיים הם חלק גדול מאוד מהחוויה וזה משהו שקשה למצוא היום בטרקים של מערב אירופה.
עוד דבר שכדאי לדעת הוא שמרבית האלבנים באלבניה ובכלל באזור הם מוסלמים. זה אסלאם אחר ממה שאנחנו מכירים בארץ ובמזה"ת. דיברתי המון עם פידאן המדריך המקומי שלנו והבנתי שהאסלאם באזור לא משחק תפקיד והם רואים את עצמם בכלל אתאיסטים חילוניים לחלוטין. זה התבטא בחיבתו של פידאן ליין ובהתנהגות החילונית פמיניסטית דעתנית של דוניקה המדריכה המקומית השניה. הסיבות לכך עמוקות ומורכבות לפוסט קצר כזה אבל שזה לא יהיה מה שיגרום לכם לחשוש, ההיפך הוא הנכון. כדי לחזק את הטיעון אגיד שאלבניה היתה אחת המדינות הבודדות בהן כמות היהודים אחרי השואה היתה גדולה מאשר לפניה (פי 7 ליתר דיוק).
מה לגבי אוכל ולינה?
האוכל... הווו האוכל!! הכינו את עצמכם לחגיגה אמיתית של הרבה יותר מבורקס. גבינות טריות שנעשות בבית, ריבות ביתיות, מאפה בלקני ממולא תרד וגבינה, לחם טרי, מרקים סמיכים, בשר טוב ובגדול המון המון פחממות. בחלק מביקתות הרועים שלאורך השביל אפשר לטעום יוגורט ביתי טרי עם דבש מקומי, פשוט גן עדן. אז גם בענייני האוכל כמו בשביל... מה שעולה חייב כנראה לרדת מתישהו כי העמסנו לא מעט קלוריות שם בבלקן.
את הלילות העברנו בגסטהואסים בסיסיים אבל נקיים וטובים. זה אומר לינה ומקלחות משותפות וחדר אוכל משותף. ראיתי שיש גם חדרים זוגיים או פרטיים ואפשר גם לפתוח אוהל (בתיאום כמובן) בחצר הגסטהאוס ובאופן כללי בכל מקום בשטח (הזהרו מדובים). כמו שכתבתי בחלק מהמקומות אין קליטה ו/או וויפיי.
עוד כמה פרטים קטנים על הטרק:
ההליכה בטרק מצריכה רכישת פרמיטים מראש (אפשר דרך האתר של הטרק) מכל מדינה בנפרד. והינה עוד יתרון לטיול בקבוצה מאורגנת, לא היינו צריכים להתעסק בזה בכלל. האם הפרמיטים נאכפים? ובכן גם אני שאלתי את עצמי וממש כמה דקות לאחר מכן באחד המעברים על הר ממש יפה, בין מונטנגרו לאלבניה פגשנו שני פקחים שאכן ביקשו מהמדריכים לראות את הפרמיט שלנו. הקנס גבוה וגם הישיבה בתחנת משטרה בכפר שכוח אל בבלקן יכולה לגרום לזכרונות לא נעימים. אז אל תתחכמו עם זה.
מבחינת כסף, בכל המקומות קיבלו מאיתנו יורו. מן הסתם לא כולם קיבלו אשראי.
אז מה אני אומר לכם פה בעצם?
טרק פסגות הבלקן טרק מטורף וייחודי כולה שעתיים טיסה מישראל. זה טרק שחלק מרכזי בו הוא התרבות האותנטית והעובדה שהאזור עוד לא עבר תהליך של תיור יתר ואני רואה את זה כיתרון גדול. הנופים מרהיבים, האוכל מדהים והאנשים טובי לב. הנסיון האישי שלי בקבוצה של חברת ניו אייג' טרקינג היה נסיון סופר חיובי ואני ממליץ גם לכם לנסות.
זהו... צאו לטייל.
אגב, אם אהבתם את הפוסט אתם גם מוזמנים לעקוב אחרי באינסטגרם שם אני משתף מהמקומות האלו ואחרים (כשיש קליטה(-:)