נחל זאכי - טיול מים למתקדמים

יש לי זכרון עמום על טיול מים עם אבובים שעשיתי בתור ילד. אני לא זוכר בדיוק איפה הוא היה אבל אבא שלי אומר שזה היה בנחל הזאכי. האמת היא שכל הקונספט של טיולי אבובים נעלם ככה פתאום למרות שהוא זכור לי בתור קונספט מגניב. כנראה שיותר מדי אנשים שברו יותר מדי עצמות בטיולי מים על אבוב וזה גרם לשיטה המשונה הזו להעלם מהעולם.

מראה טיפוסי בנחל

אבל הזאכי נשאר וזורם לו כל שנה. הוא מקבל את מימיו מנחל משושים ומנחל יהודיה שנשפכים להם בכיף מרמת הגולן אל הכנרת ועוברים בדרך בבקעת בית צידא שהיא סוג של דלתא מלאה בלגונות מהממות (שאפשר גם לצאת בהן לטיול קיאקים מקסים). הזאכי נקרא כך על שם מימיו הזכים, לפחות ככה אומרת האגדה. זו אגדה בעייתית קצת כי בשנים האחרונות מדי חודש יוני פחות או יותר מוכרז על זיהום בנחל והוא הופך ללא מומלץ לטיולים. זו גם הסיבה ששווה לבדוק מה מצב הזיהום בנחל לפני שמגיעים לטייל בו.

ממש לא רחוק מהזאכי נמצא נחל המג'רסה שמקבל את מימיו מנחל דליות (והזרמה חצי מלאכותית) ובד"כ נקי יותר אבל מהונדס ותיירותי הרבה יותר. שם כבר תצטרכו לשלם בכניסה אבל בתמורה תקבלו קיוסק וחניה מסודרת, וגם ערימות של אנשים בשבתות.

הזאכי הוא האח הגדול והפרוע של המג'רסה האשכנזי והחנון. אין בו שירותים וחניה מסודרת, אף אחד לא סידר את הקרקעית שלו ככה שלא יהיו בה בולדרים גדולים וחלקים והמסלול בו ארוך יותר (1.5 ק"מ לעומת 600 מ' במג'רסה). בקיצור, אם בא לכם על טיול מים קצת יותר מאתגר ומאמץ אבל פראי ובתולי יותר לכו על הזאכי.

פראי וסתור שיער...

כמה דברים חשובים שכדאי לדעת לפני שמגיעים לטייל בזאכי: קחו בחשבון שהכל נרטב, המסלול כולל מספר קטעים שמצריכים שחיה גם ממבוגרים. זה אומר לאטום טוב כל מה שאתם לא רוצים שיתקלקל ולקחת אוכל שלא נהרס במים וכמובן לדאוג למי שלא יודע לשחות עם אמצעי ציפה.

עוד דבר חשוב, ההליכה בנחל מחייבת נעליים סגורות - לא סנדלים, לא קרוקס ולא כאילו נעל. רק נעל אמיתית וכמובן שעדיף שזו תהיה נעל טיולים טובה. קרקעית הנחל מלאה בבולדרים חלקלקים והמים לא צלולים מספיק כדי שתראו איפה לדרוך. דבר אחרון - עומק המים משתנה לפי העונה. סמוך לאביב בחודשים מאי ויוני הזרימה גבוהה וחזקה יותר מאשר באוגוסט וספטמבר.

איך מגיעים? נכוון וויז לשמורת המג'רסה. בצומת מעלה גמלא נרד מהכביש הראשי מערבה לפי השילוט למג'רסה על סימון ירוק. בהמשך הכביש פונה שמאלה לשמורה אבל אנחנו נמשיך ישר על סימון שבילים ירוק לפי השילוט לזאכי. אחרי בערך ק"מ נסיעה על דרך עפר עבירה לכל רכב, נגיע לחניה שם נחנה את הרכב.

מהחניה נצעד בערך 250 מ' צפונה, נחצה דרך עפר עם סימון שחור ונאתר את הכניסה לנחל.

פה נגיד צריך לשחות

מכאן זה פשוט מאוד, הולכים במים עם רון בלב ומצלמה עמידה למים ביד. לאורך המסלול במים רוחב הערוץ משתנה. לעיתים הוא צר וזרזיפי ולעיתים הוא מתרחב לכדי בריכות גדולות שמחייבות שחיה (כמו שכבר הזכרתי קודם). שוב אזכיר לשים לב איפה שמים את הרגל כדי לא לסיים את המסלול עם נקע.

כדאי לשים לצמחיית הנחלים העשירה סביבכם ועם קצת מזל גם לצבי מים שיציצו עליכם בנונשלאנט. מדי 200 מטרים בערך יסמן שלט בצד שמאל של הנחל שהגעתם לאחת מבין שמונה היציאות שבו. אלו יציאות מילוט למקרה חירום או אם סתם נמאס לכם. אני בכל מקרה ממליץ ללכת עד היציאה האחרונה - מס. 8 על מנת שתוכלו לחצות את הלגונה הגדולה והיפה ביותר בנחל. סוף המסלול ביציאה 8 מסומן בצורה ברורה ואסור להמשיך הלאה ממנו מאחר ומדובר בשמורת טבע סגורה. נצא מהנחל ונחזור כעשר דקות הליכה על שביל עפר נוח המקביל לנחל עד החזרה לחניה.

רגע רגע, הגעתם עד לכאן? שווה לכם להציץ באינסטגרם שלי שמלא בהמלצות נוספות לטיולים וגם להרשם בראש העמוד כדי לקבל את הפוסט הבא שלי ישירות למייל שלכם.