"עמק האש, עמק הדם, זמר הקרב עוד לא נדם, עמק יפה, עמק שלי, יקרת לי, עמק שלי" כך שרים להם חברי להקת הגבעטרון לבושים לבן מוקפים בערימות חציר וחיטה. כך לפחות אני מדמיין את הסיטואציה כי לא ממש יצא לי לראות אותם בהופעה. אני כותב את הפוסט עם השיר הזה מתנגן ברקע כדי להכנס לאווירה והאמת שאני ממש מרגיש בעמק, מוקף בשדות החיטה כשממעל צופה עלי הר הגלבוע.
עמק המעיינות הפרוס למרגלות הר הגילבוע הפך בשנים האחרונות לפנינת טיולים אמיתית. לאורך כל השנה נוכל למצוא בסביבות העמק ועל הר הגלבוע מסלולי טיול (הנה כאן כתבתי על מסלול מושלם בגלבוע), פריחות נהדרות, תצפיות נוף מושלמות לפק"ל קפה וגם אטרקציות לחובבי הציפורים הנודדות.
אבל נראה שה-אטרקציה של העמק הם שלל המעיינות הנובעים בו מן האדמה במים צלולים ונעימים לאורך כל השנה. לפני מספר שנים בעקבות פעילות של מספר גופים שופצו דרכי הגישה אל המעיינות, הוסדרו שולחנות סביב הבריכות, הותקנו פחים וכן... נחסמו דרכי הגישה לרכבים עקב ההרס הרב שנגרם למעיינות. לא ניכנס לויכוח האם עשו בשכל מי שעשו או שהיו צריכים להותיר (ואני אומר להפקיר) את המעיינות לקהל הרחב.
היום הפך עמק המעיינות למקום מצויין לבילוי משפחתי רטוב ומהנה במיוחד.
העונה הקלאסית לביקור במעיינות העמק היא תקופת האביב, אז הטמפרטורות באזור עדיין בגבול השפוי וההגיוני והמים כבר אמרנו נעימים כל השנה - 24 מעלות קבועות ולא משנה מתי תגיעו.
הכניסה לכלל המעיינות והנקודות שאספר לכם עליהם מיד היא חינמית והגישה פתוחה אליהם לאורך כל השנה. יש קצת בלבול בעניין הזה כי בעמק הוקם מרכז תיירותי בצמוד לסחנה שם ניתן לשכור אופניים או רכבי גולף כדי להתנייע בין המעיינות. אז שתדעו שזה נחמד אבל אין חובה כזו, אפשר גם להביא אופניים מהבית ולהנות מהשבילים הסלולים בין השדות ומהמעיינות אשר בעמק. למי שמעוניין בפרטים על הפעילויות בפארק הינה לינק לאתר הרשמי.
ועוד שניה אחת מזמנכם לפני שמגיעים לתכלס.
שאלתם לרגע את עצמכם איך בעמק המעיינות אחד המקומות החמים בארץ בימי הקיץ ולא בדיוק המקום עם הכי הרבה גשם יש כל כך הרבה נביעות מים? ההסבר מתחיל בהרי השומרון בואכה שכם. אם תסתכלו במפה תראו שהגלבוע הוא בעצם הקצה הצפון מזרחי של הרי השומרון. גשם שיורד בהרי השומרון מחלחל אל האדמה ובגלל מבנה טופוגרפי מסויים שקשור גם לשבר הסורי האפריקאי ולצורה בה התרומם הגלבוע מעל העמק, נוצר מצב בו המים עוברים להם בנחת מתחת להרים ובוקעים לאור העולם דווקא בעמק המעיינות.
זהו, חדל חפירה.
בואו נדבר תכלס.
בעמק מספר מעיינות גדולים וכמה קטנים, אני ברשותכם אתרכז באלו הגדולים שמתאימים לבילוי משפחתי מסודר. המעיין הידוע ביותר בעמק הוא כמובן הסחנה (גן השלושה), אין מה להרחיב עליו יותר מדי. כל דרדק מכיר את הפארק הנפלא עם המים הכחולים, המפלונים והדגים שעושים פילינג בחינם בכפות הרגליים (אלו אגב, חיים בכל המעיינות שאספר עליהם בפוסט).
הבא בתור, עין מגדל מעיין צלול באופן מופלא אשר נובע ממש בחצר האחורית של קיבוץ ניר דוד. כדי להגיע לעין מגדל כוונו את הוויז ל"פארק המעיינות". הגברת עם הקול המתכתי תוביל אתכם באף לחניה המסודרת של מרכז המבקרים של הפארק (זה שאפשר לשכור בו אופניים ורכב חשמלי). ממנו מרחק הליכה של בערך מאתיים מטר עד למעיין שאפשר ממש לראות מהחניה. זה המקום לספר שעין מגדל הוא המעיין שמזין את נחל הקיבוצים והוא הנקודה הבאה שאספר לכם עליה.
נחל הקיבוצים זורם במקביל לנחל עמל (שהוא בעצם הסחנה) שעובר בתוך קיבוץ ניר דוד והגישה אליו קצת בעייתית מהסיבה הזו. בנחל הקיבוצים מסלול מים פשוט מושלם למשפחות. מדובר במסלול במים עמוקים שלווים נעימים ואנחנו מחבבים את המסלול הזה במיוחד. על נחל הקיבוצים כתבתי פוסט נפרד ותוכלו לקרוא כל מה שצריך לדעת עליו כאן. הנחל שמתחיל כאמור בעין מגדל, מסתיים בבריכת הקיבוצים. בריכה רחבת ידיים ולצידה חורשת אקליפטוסים מוצלת, שולחנות פיקניק וגזלן שנמצא שם תמיד. כדי להגיע לבריכת הקיבוצים כוונו את הוויז ל... כמה מפתיע "בריכת הקיבוצים". החניה קרובה מאוד לבריכה והגישה נוחה מהרכב אם הגעתם עם חבילות ומטלטלים.
נמשיך למעיין הבא - עין שוקק. זהו עוד מעיין מקסים שנובע לבריכה גדול וצלולה, מוקף עצים ומקומות מסודרים לפיקניק. היתרון שלו הוא שהמים שם לא עמוקים מדי ויתאימו לילדים קטנים, מצד שני הגישה לשם קצת ארוכה ומצריכה הליכה של בערך קילומטר על שביל אספלט חשוף לשמש. כדי להגיע אל עין שוקק נחנה את הרכב בפארק המעיינות (כן כן... זה עם האופניים) ונלך על פי השילוט.
אחד הדברים החביבים בעין שוקק הוא "השביל הרטוב" שביל במים רדודים מאוד שנפרץ לזכרו של סרן צביקה קפלן ז"ל אשר נהרג בקרבות בסג'אעיה במבצע צוק איתן. אורך השביל כ-300 מטרים בסבך מוצל ובסיום השביל תגיעו לבריכה נוספת, היא "בריכת הטחנה" על שם טחנת קמח עתיקה שהיתה בעבר במקום.
נמשיך למעיין הבא והגדול ביותר בעמק - "עין מודע". עין מודע מוכר גם לוויז וזה השם שצריך להכניס כדי להגיע למעיין. המעיין ממוקם בחצר האחורית של קיבוץ רשפים, רק כמה דקות נסיעה מקיבוץ ניר דוד (שלידו מרוכזים המקומות שסיפרתי לכם עליהם עד עכשיו).
היתרון הגדול של עין מודע הוא הגודל והמקום הרב שיש סביבו. מדובר בבריכה גדולה ועמוקה בחלקה, מוקפת בחורשת אקליפטוסים וכמובן גם בשולחנות פיקניק. גם בעין מודע המים צלולים ונעימים לאורך כל השנה וגם בו תהנו מפילינג בכפות הרגליים באדיבות הדגים. אי אפשר להגיע ממש עד לבריכה עם רכב ויש צורך ללכת בערך מאתיים מטר על כביש סלול מהחניה עד לבריכה, לא משהו שלא תעמדו בו.
לפני שנסיים עוד כמה דברים חשובים -
האתרים בעמק המעיינות נוטים להיות עמוסים בשיא העונה כלומר בקיץ. רצוי להגיע אליהם מוקדם בבוקר כשעוד לא ממש חם, או בשעות בין הערביים. ההעדפה שלי היא כמו שכבר ציינתי, לא להתקרב לאזור בקיץ ולהגיע אליו ממש בסוף האביב בחודשים מאי-יוני.
עוד דבר חשוב מאוד מאוד, בבקשה שימרו על המקומות נקיים ומסודרים ואל תשאירו זבל במקום. יש מספיק פחים ואם הם מלאים, קחו את הזבל אתכם לפח הקרוב מחוץ לפארק.
הגענו לסוף, אני מקווה שעשיתי לכם קצת סדר ובכל מקרה אני תמיד זמין לשאלות שלכם.
כרגיל, אתם מוזמנים לעקוב אחרי באינסטגרם ולהכיר אותי קצת יותר מקרוב. אתם גם יכולים להרשם לאתר כדי לקבל את הפוסט הבא ישירות למייל ולא לפספס אף פרסום שלי.