שביל הגולן חברים, 120 ק"מ של טבע ייחודי מהחרמון עד לעין תאופיק בדרום הרמה רגע לפני שגולשים המדרונות לבקעת הירדן ולחמת גדר. השביל מחולק ל 13 מקטעים באורכים משתנים בממוצע של בערך 8 קמ למקטע, עובדה שמאפשרת לנו ללכת מספר מקטעים ביום (בד"כ עד שלושה). הסימון לאורך השביל מתוחזק וברור בד"כ בצבעים לבן כחול ירוק (כשהלבן מימין אתם הולכים לכיוון החרמון וכשהירוק מימין אתם לכיוון דרום). רבים הולכים את השביל בשבוע מרוכז שכולל לינות שטח בחניונים הפזורים לאורכו. ואני, אני החלטתי שאלך את השביל בקצב שלי ובסטייל שלי - בטיולים יומיים בהרכב משפחתי, עם חבר או לבד עם עצמי כמו שאני אוהב במיוחד. כלל נקודות הקצה של המקטעים נגישות לרכב פרטי ומוכרות גם לוויז אבל הקטעים בתצורה המקורית שלהם מצריכים שני רכבים והם לא מעגליים.
איך שהוא יצא ששביל הגולן לא עובר במקומות ה"קלאסיים" והדי מטויילים של הגולן כמו המפלים המפורסמים יהודיה או ג'ילבון. אני רואה בזה יתרון, השביל עובר בשטחי הטבע הפראיים של הגולן. במרחבים אין סופיים אשר מתמלאים בפלגי מים במהלך החורף בפריחה צבעונית באביב, כזו שמשתלבת בצורה ייחודית עם סלעי הבזלת השחורים. מדי פעם עוברים בכפר סורי או צ'רקסי נטוש בין בתי בזלת שהיו פעם מפוארים או לצד מעיין מקומי קטן. אזורי הפרא בהם עובר השביל מספקים שקט ושלווה להולכים בו רחוק מהמולת האתרים המתויירים של הגולן.
העונה המומלצת לטיול על שביל הגולן היא בעיקר האביב, איפה שהוא בין מרץ למאי כשהגולן בשיא שלו מבחינת הפריחה והזרימות. מזג האוויר נעים בד"כ במהלך היום (וקר בלילה) ואפשר להמנע מימים חמים. בקיץ לא מומלץ לטייל בשביל ובחורף בימים יפים ניתן לעשות קטעים ממנו אך "להסתכן" בקטעי בוץ אגרסיבי ורוחות כמו שרק הגולן יודע לספק בחלקים מסויימים של השביל.
כתבתי את הפוסט הזה על סמך הנסיון שלי מהליכה על שביל הגולן בקיטועים יומיים לא רצופים ולכן אתעסק פחות בנושא חניוני הלילה ונקודות הצטיידות לאורכו. תוכלו למצוא מידע רלוונטי באתר המצויין של תיירות גולן.
שנצא לדרך? רגע, תזכורת - ברמת הגולן אנחנו לעולם לא חוצים גדרות (מחשש למוקשים), עוברים רק בשערים המיועדים לכך ודואגים לסגור אותם אחרינו (ע"מ למנוע רעיית עדרי בקר מחוץ לשטחי המרעה)
קטע 1 - מהחרמון למג'דל שמס
הערה: בנוגע לשני הקטעים הראשונים יש מספר גרסאות בנוגע לחלוקה שלהם, תרגישו חופשי לשחק עם זה לפי ההעדפות שלכם והמרחק הרצוי. אני חילקתי את זה בצורה שנראית לי הכי הגיונית. מה רואים ואיך הולכים? היורדים בשביל ילכו כשרמת הגולן כולה פרוסה לפניהם על כף היד, וממזרח עמק החולה הירוק. העולים בשביל יתמודדו בעיקר באתגר המקטע הקשה ביותר בשביל. השביל עובר ברחובות מג'דל שמס ומטפס על השלוחה מצפון לכפר. בשלב מסויים נכנס לערוץ נחל גובתה שיוביל אתכם בתלילות עד לחניון התחתון בחרמון. נקודות הקצה של המקטע: חניון הכניסה לאתר החרמון והרחוב הראשי של מג'דל שמס. עונה וכיוון הליכה מומלצים: הקטע מושלם לאלו שמחפשים טרק שלג ייחודי אחרי ימי שלג טובים בחרמון (יש להצטייד בהתאם להליכה מאומצת בשלג), ומעבר לזה מומלץ בחודשי האביב או בימים יפים בחורף אחרי שהחרמון נצבע לבן. בירידה רמת הקושי של השביל לא יותר מבינונית ובעליה מדובר במסלול קשה יחסית.
מרחק: כ- 6 ק"מ (לינק למפה)
רמת קושי: בינונית ליורדים, קשה לעולים. טיפ: ניתן לשלב את המסלול עם עליה להר החבושית בשביל ירוק המתחבר בחניון התחתון בחרמון ולהפוך את המסלול למאתגר במיוחד.
קטע 2 - ממג'דל שמס לתל קצעא
מה רואים ואיך הולכים? השביל עובר בעמק היעפורי, אזור המטעים של תושבי הכפרים הדרוזים ובסמוך לגבול עם סוריה ולברכת רם. ברכת רם, אגם גדול ועגול בלב העמק. הבריכה נוצרה בלוע הר געש שהתמלא במשך מליוני שנים במי תהום. בנוסף עוברים בסמוך לתחילתו של נחל סער, שמתחיל את זרימתו במעיינות מעבר לגבול והזרימה בו מתרחשת בעיקר אחרי גשמים חזקים בחורף. בחודש אפריל מתרחשת בקטע זה פריחת הדובדבן ומראה הפרחים הלבנים במטעי הדובדבן לא פחות ממרהיב. השביל נוח להליכה לאורך הקטע וחלקים ממנו ממש על כביש סלול כך שאין בעיה של בוץ גם בחורף. נקודות הקצה של המקטע: הרחוב הראשי של מג'דל שמס ותל קצעא. עונה וכיוון הליכה מומלצים: המלצתי היא ללכת את הקטע הזה מדרום לצפון אם בעת פריחת הדובדבן באפריל ואם ביום אחר באביב או בחורף, כך תוכלו ללכת כשהחרמון הלבן נמצא מול העיניים שלכם לאורך ההליכה כולה.
מרחק: כ- 8.5 ק"מ (לינק למפה)
רמת קושי: קלה להולכים בשני הכיוונים, להולכים צפונה צפויה עליה קשוחה אבל קצרה בכניסה למג'דל שמס. טיפ: ניתן ללכת מתל קצעא עד ברכת רם וחזרה ולהנות מהנוף המיוחד של האזור ומפריחת הדובדבן באפריל, אבל עם הליכה קצרה יחסית של כשלושה ק"מ סה"כ.
הערה: אני פיצלתי לשני קטעים את מקטעים 1-2 ובפועל ניתן ללכת אותם באותו היום (כך גם מופיע באתר תיירות גולן), לשיקולכם... הספירה בפוסט היא לפי המקטעים שהלכתי בחלוקה שלי.
קטע 3 - מתל קצעא לאנדרטת פלס"ר 7
מה רואים ואיך הולכים? לדעתי זה אחד הקטעים היפים לאורך שביל הגולן. השביל עובר ביער אודם ועל הר אודם. יער האלונים הקסום ייחודי לאור הגובה הרב בו הוא נמצא, מסלע הבזלת, הקור והמרחק מהים. כלל הגורמים האלה הביאו לפריחה של מני צומח ייחודיים לישראל כמו הרקפת היוונית שפורחת במהלך חודש פברואר בין עצי האלון. בנוסף, במהלך החורף מתמלאים גזעי האלונים בטחב ירוק שהופך את המראה לממש כזה שמזכיר יער אגדות קסום. בנוסף עולה השביל אל הר אודם ממנו נשקף נוף פנורמי נהדר מדרום על קו התלים הגעשיים של הרמה ובצפון החרמון כמובן. השביל נוח לכל אורכו, רחב בד"כ וללא בוץ קשוח מדי גם אחרי גשמים (אבל יתכנו שלוליות שמצריכות מעקף). אחת מנקודות הקצה של המקטע, אנדרטת פלס"ר 7 הינה לזכרם של נופלי היחידה, וממוקמת בנקודה בה התרחש קרב קשה במהלך מלחמת יוה"כ במהלכו נהרגו 24 מלוחמי היחידה. נקודות הקצה של המקטע: אנדרטת פלס"ר 7 ותל קצעא מצפון לבוקעתא.
עונה וכיוון הליכה מומלצים: גם כאן, המלצתי היא ללכת מדרום לצפון כשהחרמון הלבן מול העיניים.
מרחק: כ- 7.5 ק"מ (לינק למפה)
רמת קושי: בינונית עד קלה לשני כיווני ההליכה.
טיפ: סביב יער אודם מסומן סינגל מעגלי באורך של כ-20 ק"מ אשר יכול להוות אחלה טרק יומי. בנוסף בימי שלג בצפון הגולן, מקטע 3 יכול להיות טרק שלג מופלא ומיוחד (שיש להערך אליו בהתאם מבחינת ציוד).
קטע 4 - מאנדרטת פלס"ר 7 לבאב אל הווא
מה רואים? המקטע עובר באחד מאזורי הקרבות המפורסמים במלחמת יוה"כ - עמק הבכא. בעמק התמודד גדוד מוקטן של אביגדור קהלני עם סד"כ סורי ביחס של טנק ישראל על 5-6 טנקים סוריים. בקרב גבורה ניצל קהלני את תוואי השטח כדי לבלום את הסורים מלכבוש את רכס החרמונית ולגלוש ממנו למעשה עד עמק החולה. השביל נוח להליכה לכל אורכו ועובר גם בסמוך לחוות טורבינות גדולות ואימתניות. ישנו ויכוח בנוגע לכמות החשמל הירוק שמספקות הטורבינות, אבל אין ויכוח בנוגע לנזק הסביבתי שהן מייצרות לעופות הנודדים וכנראה שגם לתושבי הגולן שמתגוררים בסמוך להן. אחת מנקודות הקצה של השביל הינה בסמוך למאגר בנטל, אחד היפים בגולן לטעמי ובסמוך ל"ג'קוזי" שנוצר מהזרמת מי קידוח חמים שמקורם בעמק החולה (אני אישית פחות מתחבר לנקודה הזו). נקודות הקצה של המקטע: באב אל הווא (בסמוך למאגר בנטל) ואנדרטת פלס"ר 7 מדרום לבוקעתא.
עונה וכיוון הליכה מומלצים: גם כאן, אין הפתעות... מדרום לצפון, מול החרמון הלבן.
מרחק: כ- 12 ק"מ (לינק למפה)
רמת קושי: קלה עד בינונית לשני כיווני ההליכה.
טיפ: ניתן לקצר מעט את המסלול ולחסוך "הליכה מנהלתית" לא אטרקטיבית בכך שאחת מנקודות הקצה שלו תהיה באנדרטת עוז 77 (עמק הבכא) במקום אנדרטת פלס"ר 7. בנוסף, חפשו את עין חוואר כק"מ מדרום לעוז 77 בין חורבות כפר סורי נטוש. המעיין נמצא במבנה בטון והרחצה רעננה אותי מאוד ביום קריר אך מאומץ על השביל (מסומן באפליקציית עמוד ענן).
קטע 5 - מבאב אל הווא לעין זיוון
מה רואים? מקטע של עליות וירידות משני תלים געשיים מפורסמים יחסית - אביטל ובנטל. גם כאן שביל נוח יחסית יוביל אותנו בין נופי הגולן היפים עם מספר רב של נקודות תצפית מעולות מזרחה אל סוריה, מערבה ודרומה אל מישורי הגולן שמתחילים להתגלות בפנינו וצפונה כמובן אל החרמון. אחת הנקודות היפות על השביל היא דווקא בפינה הדרומית של מאגר בנטל. בעוד רוב האנשים מתרכזים בצפיפות באזור הצינור החם, נשארת הפינה הדרומית שלו מתחת לעצים ומול החרמון שוממת ושקטה. נקודה נוספת מעניינת במקטע היא על "האוכף" שבין שני התלים לצד שלדת טנק ישנה הצופה על העמק ממזרח ולצידה אנדרטה המהווה חלק ממיזם ההנצחה לאיש שלנו בדמשק - אלי כהן ז"ל. זו גם נקודה טובה ממש כדי להבחין בלוע הר הגעש הכבוי שפעל פה פעם יחד עם רבים נוספים לאורך הגולן. בסמוך לעין זיוון עובר השביל (צר בקטע הזה) לצד חורשת אלונים דלילה אשר בינם שורות סלעי בזלת שילכו ויתרבו ככל שנדרים אל מישורי הגולן. אם הגעתם למקטע הזה ביום חורף יפה, קחו בחשבון רוחות חזקות על פסגות הבנטל והאביטל. נקודות הקצה של המקטע: חניון עפר מול הכניסה לעין זיוון ובאב אל הווא בסמוך למאגר בנטל.
עונה וכיוון הליכה מומלצים: אני מקווה שאתם כבר מנחשים לבד... צפונה, מול החרמון.
מרחק: כ- 10 ק"מ (לינק למפה)
רמת קושי: בינונית להולכים לשני הכיוונים (להולכים צפונה צפויה עליה קשה יחסית לאביטל) טיפ: ניתן לקצר את המקטע בערך בחצי ולהתחיל את ההליכה (צפונה או דרומה) מהאנדרטה באוכף בין שני התלים.
קטע 6 - מעין זיוון לרכס חזקה (הר חוזק)
מה רואים? תתכוננו להפרד מהגבעות והתלים במסלול כי המקטע הזה הוא האחרון בו תצטרכו לטפס על תל במהלך המסלול. המקטע יחסית מתון אבל כולל טיפוס אל רכס עסניה שעליו מספר שבשבות רוח ישנות ועדינות לעומת המפלצות שמכערות היום את הגולן. בהמשך, נרד מהעסניה ונטפס על רכס הר חוזק (חזקה) בו שוב נפגוש חורש אלונים אבל פחות צפוף מזה שביער אודם.
בחודש אוקטובר ניתן למצוא על תוואי השביל ריכוזי חלמוניות גדולות וסתוונית התשבץ. הן פורחות כשהכל עוד צהוב מסביב ויש להן קסם מיוחד ממש.
נקודות הקצה של המקטע: חניון עפר מול הכניסה לעין זיוון, חניון ליד הכניסה למוצב צהל על הר חוזק.
עונה וכיוון הליכה מומלצים: גם פה, לכיוון צפון ובאביב. רמת קושי: בינונית להולכים בשני הכיוונים, הטיפוס לעסניה לא נורא כל כך.
מרחק: כ-9.5 ק"מ (לינק למפה)
טיפ: עם סטיה מהשביל תוכלו לטבול בעין מוקש הנמצא לא רחוק מעין זיוון, זה מעיין גדול ועמוק שטוב לרחצה כל השנה.
קטע 7 - מרכס חזקה אל צומת חושניה
מה רואים? ברוכים הבאים למישורים הגדולים של הגולן. מכאן ועד לירידה אל נחל סמך בהמשך השביל המסלול שלנו הופך למישורי. באביב מתכסים המישורים האלו במרבדי פריחה ירוק ובין הסלעים ובסמוך לערוצי ופלגי הנחלים הקטנים מתכסה הקרקע בפריחה מהממת וצבעונית.
נרד מרכס חזקה ונצעד ממש בסמוך לגבול. שימו לב שאחרי הירידה השביל שובר בחדות מזרחה ואז שוב דרומה. בכל מקרה בסוף המקטע נגיע לצומת חושניה ובה חרבת חושניה, שרידי כפר צ'רקסי עתיק שמזמין לשיטוט בין חורבותיו. בנוסף בסמוך לצומת מסגד ישן והרוס. באזור הזה נערך קרב משמעותי מאוד במהלך מלחמת יום כיפור כנגד כוחות סוריים אשר השתלטו על המרחב כחלק מהחדירה לרמת הגולן בגזרה המרכזית.
נקודות הקצה של המקטע: חניון ליד הכניסה למוצב צהל על הר חוזק, צומת חושניה.
עונה וכיוון הליכה מומלצים: אם תרצו ללכת במגמת ירידה לכו מצפון לדרום, העונה כרגיל באביב.
רמת קושי: קלה לדעתי.
מרחק: כ-11 ק"מ (לינק למפה)
קטע 8 - מצומת חושניה עד אום דנניר בסמוך ליונתן
מה רואים? אנחנו כבר ממש בהארד קור של המישורים היפים של הגולן, זה אזור שאני אוהב במיוחד. לאחר וחורף פרוע מתמלאים המישורים בפלגי מים זורמים בתוך העשב הירוק. נביעות מקומיות קטנות בוקעות להן בין סלעי הבזלת ועם הפרות הרועות באחו הכל נראה פשוט מושלם. קחו בחשבון שבמקטעים מעכשיו והלאה הגשמים גם יכולים לייצר שטחים בוציים מאוד. כדאי להצטייד בהתאם ולקחת בחשבון הליכה בבוץ עמוק לעיתים עד גובה הקרסוליים ואף יותר מכך. המקטע עובר לקראת סיומו בעינות פחם. המעיינות נובעים כל השנה ויש בסביבתם מספר נקודות מקסימות לעצירת קפה מוצלת ליד המים. כשצעדתי בסמוך לעינות פחם פגשתי בעדר סוסים שדהרו להנאתם במרחבים וזה היה פשוט מראה קסום. על עינות פחם כתבתי כאן במסלול מעגלי שלא מצריך הקפצת רכבים.
המסלול מסתיים אחרי חציית ציר הנפט בנקודה שבחורפים טובים עלולה להיות תחת זרימת מים שתאלץ אתכם להחליף לסנדלים או ללכת יחפים במים.
שימו לב לבריכונת הקטנה והנדנדה המפנקת ממש כשמגיעים לסיום המקטע באום דנניר, יופי של נקודה להרגע אחרי הקטע היפה הזה.
נקודות הקצה של המקטע: צומת חושניה, אום דנניר ממזרח לישוב יונתן.
עונה וכיוון הליכה מומלצים: אין משמעות לכיוון ההליכה, מומלץ להגיע באביב ולחכות קצת אחרי גשמים חזקים להתייבשות הבוץ באופן חלקי.
רמת קושי: קלה.
מרחק: כ-8 ק"מ
טיפ: מומלץ מאוד לסייר חרבת פרג' בין המבנים הישנים ולאתר בתוכם כתובות עתיקות על האבנים מהן בנויים הבתים. האבנים נלקחו ממבנים עתיקים יותר שעליהם סותתו הכתובות ונלקחו לבניית הכפר, וזו הסיבה שחלקן הפוכות.
קטע 9 - מאום דנניר לחניון דליות
מה רואים? קטע מהמם ויפה, לב מישורי הגולן כשמצפון עדיין רואים את החרמון ומסביב הכל מתמלא בנביעות קטנות שבהמשך הופכות לנחל דליות. מאום דנניר נצעד תחילה על קטע כביש סלול אבל אחרי מספר קילומטרים נחזור לשטח. השביל עובר בסמוך לאחד מהמקומות המיוחדים בגולן - רוג'ום אל הרי (גלגל רפאים). זהו מבנה מעגלי עצום שנבנה מאבני בזלת גדולות ע"י תרבות קדומה שחיה באזור לפני אלפי שנים. עד היום חלוקות הדעות בנוגע למטרתו של המבנה העצום שבליבו חדר תחת קרקעי אליו חודרת השמש ביום הארוך ביותר בשנה, מומלץ להכנס (אפשר להגיע למקום גם בטיול יום רגיל, כתבתי על זה כאן). בהמשך נעבור בחורשת אקליפטוסים עם צל... מצרך נדיר על השביל, לצד פלגי מים של נחל דליות וגם נדנדה - זה מקום מושלם להפסקה.
נסיים בחניון דליות, שבו שולחנות פיקניק צל ונקודה למילוי מים.
נקודות הקצה של המקטע: אום דנניר, חניון דליות.
עונה וכיוון הליכה מומלצים: המקטע מישורי לחלוטין אין משמעות מבחינת רמת הקושי. עם הפנים צפונה החרמון בעיניים וזה עדיף לדעתי. אחרי גשמים חזקים חלק מהשביל עלול להיות בוצי מאוד או מוצף.
רמת קושי: קלה.
מרחק: כ-9 ק"מ טיפ: השביל עובר השביל בסמוך לעין פרס (יש צורך בסטיה קלה ממש), בריכה טובה לרענון ושכשוך אם המים בה לא ירוקים מדי (כשהייתי שם במרץ 2023 המים היו מושלמים).
קטע 10 - מחניון דליות לעין קשתות (במושב נטור)
מה רואים? אנחנו נפרדים מהמישורים ומתחילים להכנס לאזור הערוצים הגדולים של הגולן. זה קטע מגוון מבחינה נופית. הקטע מקיף בתחילתו את חניון דליות ועובר בנקודת תצפית מרהיבה על הקניון העמוק של נחל דליות. בהמשך נצעד במישור מקסים ומפוצץ פריחה באביב, לצד מאגר רוויה. המראה של הפרות הרועות באחו הצבעוני וברקע האגם הכחול הוא פשוט גלויה. מהר מאוד נמצא את עצמנו צועדים לצד הקניון ההולך ומתהווה של נחל סמך. עם קצת ערנות ומבט בעמוד ענן תגלו בריכה עונתית בתוך הערוץ. הירידה לשם תלולה אבל אפשרית (לא מסומנת) והרחצה בבריכה פשוט חובה למי שאוהב להתרענן במי בזלת בלב השממה. בהמשך יורד השביל וחוצה את נחל סמך על הגשר הסורי הישן, שריד לתכנית הטיית המים הסורית. זו עוד נקודה מצויינת לעצירה וגם אפשרית כטיול יום רגיל שמתחיל ומסתיים בנטור. רצוי לצבור כוחות מתחת לגשר כי מכאן מצפה לכם עליה די מתישה עד לנקודת הסיום של הקטע בעין קשתות סמוך לנטור. העליה אולי קשה אבל הנוף של נחל סמך ומעיין קטן שנוטף מהמצוק לצד השביל הופכים את החוויה לנעימה יותר.
נקודות הקצה של המקטע: חניון דליות, עין קשתות
עונה וכיוון הליכה מומלצים: אני חושב שלבאים מכיוון דרום העליה מנחל סמך קשה ותלולה יותר מאשר לבאים מצפון. רצוי מאוד לא ללכת את הקטע ביום חם, הוא נטול צל ובתוך הערוץ חם יותר.
רמת קושי: בינונית.
מרחק: כ-10 ק"מ טיפ: אם תלכו מתחת לגשר הסורי עם הזרימה בין השיחים, תגלו כמה פינות מבודדות יותר להפסקה במי הנחל.
קטע 11 - מעין קשתות למצפה אופיר
מה רואים? וואו וואו ועוד וואו אחד לשנה הבאה! אני חייב להודות שהמקטע הזה הפתיע אותי בענק. אחרי המישורים של הגולן מגיע קטע 11 עם נוף דרמתי של שני ערוצי נחל רציניים (אלעל וסמך) ונוף מורדות הגולן לכנרת. ביום עם ראות טובה ניתן לראות גם את מצוק הארבל והרי הגליל התחתון. הלכתי את המקטע מצפון לדרום, ככה שהתחלתי בירידות מעין קשתות לכיוון מפגש הנחלים סמך-אלעל. מפגש הנחלים עצמו מחייב חציה של המים עד גובה הברכיים (תלוי בזרימה) אבל האזור הזה של מפגש הנחלים מקסים ממש. אחרי חציית הנחל, נתחיל טיפוס די ארוך שבסופו של דבר ייצב אותנו על קו גובה אחיד מוקפים במדרונות הגולן ובנוף הכנרת. כדאי לשים לב למבנים ההרוסים בחורבת עדסיה במיוחד למבנה עם הקשת המרשימה. השביל יקח אותנו לצד נביעות עונתיות קטנות אל מנהרה מתחת לכביש 789 איתה נחצה בביטחה. נפנה שמאלה מיד אחרי המנהרה עד שנחזור ונתחבר לסימון. סוף המקטע בעליה תלולה אבל קצרה למצפה אופיר ממנו נוף מרהיב אל הכנרת וניתן גם לראות ממנו את כל הדרך שעשינו היום ולהרגיש סיפוק רב.
נקודות הקצה של המקטע: עין קשתות, מצפה אופיר
עונה וכיווני הליכה מומלצים: ניתן ללכת במסלול בחודשי האביב וסוף החורף. בכל כיוון הליכה תאלצו לעלות עליה לא קלה, לתחושתי העליה מדרום לצפון קשה יותר.
רמת קושי: קשה
מרחק: כ-12 ק"מ
טיפ: לאורך המסלול המון נקודות מקסימות לעצירת "שקט" מול הנוף היפה... רדו מעט מהשביל ומצאו את הפינה שלכם.
זהו, בנתיים... הגעתי עד כאן על שביל הגולן ואעדכן כאשר אמשיך ללכת בו. בנתיים אתם מוזמנים לעיין בפוסטים המקושרים לפוסט הזה על מסלולים יומיים המשלבים הליכה על שביל הגולן. חוץ מזה, אם עדיין לא נרשמתם כדי לקבל את הפוסט הבא ישירות למייל זה הזמן (התיבה בראש העמוד) וכמובן שאתם יותר ממוזמנים לעקוב אחרי גם באינסטגרם.