פסגת הר שוקף נמצאת בלב הכרמל ומתנשאת לגובה של 497 מטרים. זה לא ממש גבוה במושגי הרים, אבל במושגי כרמליסטים זה כמעט הכי גבוה שאפשר. הפסגה הגבוהה ביותר (שגם נקראת "רום הכרמל") היא איפה שהוא באזור ה546 מטרים ככה שהר שוקף נחשב יחסית גבוה בכרמל. המסלול להר שוקף הוא אחד היפים בכרמל והוא מומלץ מאוד החל מסוף חודש נובמבר ועד לאפריל. זה לא מסלול מוצל והוא חציו בעליה וחציו בירידה ואני לא חושב שהוא מסלול קשה למרות שקשה יש רק בלחם ועליה זו עליה... ובטח תשגעו לי את השכל שדווקא היה לכם די קשה ולמה כתבתי שלא קשה ושזה לא בסדר מצידי וכו וכו...
לדעתי לא קשה, הלאה התקדמנו.
ההר נמצא באחד האזורים שנפגעו קשה מאוד בשריפה הגדולה בכרמל בדצמבר 2010. אני זוכר שהגעתי לאזור ממש בסמוך לכיבוי השריפה והכל היה נראה שם כמו אחרי שואה גרעינית. נוף בשחור לבן, עצים שבקושי נשאר מהם משהו, סלעים מבוקעים תחת החום הרב ועשן שהיתמר מהאדמה. מאז האזור השתקם וחורש האורנים שנשרף כליל פינה את המקום לפריחה אדירה שמתרחשת באזור מדי שנה. כבר עם הגשמים הראשונים אפשר להנות מכרכומים וסתווניות וככל שמתקדם החורף מצטרפים הנרקיסים, הרקפות והכלניות ובשפע! המסלול אל ההר הוא גם אזור פריחה של פרח מקסים בשם אירוס הסרגל. זה אירוס צנוע בצבע כחול שפורח החל מסוף נובמבר אל תוך ינואר. אירוס הסרגל פורח רק בישראל ("אנדמי לישראל") ובכרמל אפשר לפגוש בו גם באזור המוחרקה (במסלול הזה למשל) ובשביל המעפילים מעל יגור. בחורף מתכסה כל המרחב שסביב ההר במרחבי דשא ירוקים ואפשר למצוא המון פינות לפיקניקים בטבע עם יין טוב וכמה גבינות מסריחות במחיר מופקע.
לפני שאתאר את המסלול רק אגיד לכם שאפשר לשלב את המסלול בהר שוקף עם עוד המון קומבינציות מעגליות או לא מעגליות. יש באזור המון מפגשי שבילים והשילובים הם כמעט אין סופיים, תפתחו מפה ותראו בעצמכם.
המסלול שאתאר בפוסט הזה אורכו כארבעה ק"מ והוא מעגלי או הלוך חזור, תלוי בכם. אם באתם עם קטנטנים שרק רוצים לחוות טיול קצר ויפה בכרמל אסמן לכם בהמשך איפה הנקודה שלכם לחזור לאוטו. ורגע לפני שיוצאים לדרך הינה לינק למסלול על גבי מפה כדי שתהיה לנו שפה משותפת.
תיאור המסלול, הדי פשוט הזה:
תחילת וסיום המסלול בחניון רקית שבכרמל (ככה גם בוויז). החניון גם מלא בשולחנות ומתאים לפיקניק של אחרי או ארוחת בוקר של לפני. המסלול מתחיל ממש מול המבנה הגדול של השירותים בחניון ליד השלט של שביל רקית (או משהו כזה... לא זוכר בדיוק). תחילת המסלול מצד ימין שלכם (מול השירותים כאמור) על סימון שבילים ירוק משולב עם שביל ישראל. הליכה קצרה ממש בתוך החורש והגענו לפיצול ראשון, בו אנחנו ממשיכים ימינה עם השביל האדום שמשולב בשביל ישראל. אחרי בערך 300 מטר של הליכה נינוחה נגיע לשטח פתוח שמלא בסתווניות וכרכומים בתחילת החורף. השביל עובר בסמוך למערת קבורה מעניינת שהיא שריד להתיישבות עתיקה במקום. ממש בכניסה למערה תוכלו להבחין בעיטורים משני צידי הפתח שמעידים כנראה על עושרם של הקבורים במקום. הורים וקטנטנים ימשיכו בנקודה הזו עם השילוט לפי שביל רקית ולא ימשיכו בעליה, השביל יקח אתכם בקלילות לנקודת תצפית וחזרה לרכב. המסלול עובר גם דרך בית בד עתיק לייצור שמן זית ובתצפית הסברים על החי והצומח באזור.
הגדולים, ימשיכו עם הסימון האדום המשולב בשביל ישראל שממערת הקבורה מתחיל לעלות במתינות על הר שוקף. לאורך השביל נוכל לראות משמאל לנו את מורדותיו של הר ערקן שירוקים כל השנה. שימו לב לצמחיה הנמוכה לצד עצי אורן בודדים ועצים מתים שנשארו עומדים. אלו שרידי השריפה הנוראית של שנת 2010 שרמזים וסימנים שלה אפשר לראות לאורך כל המסלול גם היום. במהלך העליה חפשו בסוף נובמבר ובמהלך דצמבר את פריחת אירוס הסרגל.
כמעט קילומטר וחצי של עליה מתונה תביא אותנו לפיצול שבילים נוסף עם סימון כחול(אחד מאלו שאמרתי לכם שמאפשרים שילובים שונים של טיולים באזור). אנחנו נמשיך ישר עם האדום עוד מספר דקות עד לפסגת הר שוקף שבה יש גם ספסלי אבן. הנוף מהפסגה פנורמי ונהדר. 360 מעלות של פסגות ומורדות הכרמל, הים התיכון והמון המון ירוק סביבנו. זה מקום מושלם לפתוח פק"ל קפה ולהנות מהנוף ומהשקט שבמקום גם בשבתות שבהן המוני ישראל מטיילים בכל מני מקומות צפופים ועמוסים.
ואיך חוזרים? בקלות, נרד חזרה מהפסגה לאותו פיצול עם סימון כחול ונפנה בו שמאלה לדרך עפר ללא סימון. הדרך תוביל אותנו דרומה ואז בשבירה חזקה מערבה בירידה. נלך עם דרך העפר שבשלב מסויים תהפך לאספלט עד שנראה את מערות הקבורה מצד ימין שלנו, שם נתחבר לשביל שממנו באנו עד לרכב.
אופציה אחרת היא לחזור פשוט באותה דרך לאוטו רק שהפעם הפנים שלכם מול הנוף. אני חושב שללכת הלוך חזור זה כמו ללכת שני טיולים כי כל פעם רואים משהו אחר ואין צורך להצמד תמיד למסלולים מעגליים.
ובנימה אופטימית זו, אני מזמין אתכם לעקוב אחרי גם באינסטגרם כי שם כל הכיף ואם עדיין לא נרשמתם כדי לקבל את הפוסט הבא ישירות למייל אתם מוזמנים לעשות את זה בראש העמוד.
מסלול נפלא ופשוט. תודה רבה
לא ציינת זמנים, אז אוסיף כאן: הלוך היה אכן לא קל, עלייה קלה רצופה, לוקח כשעה. החזרה בדרך העפר הפתיעה לטובה בנוף הפנורמי שנשקף ממנה וגם במהירות - פחות מחצי שעה. החניון מקסים ולא מלא, המלצה נהדרת, תודה!
אחלה מסלול. תודה.