הרים ידועים לאורך ההיסטוריה כמקומות מפלט. נזירים מצאו בהם מקום שקט להתבודד ולהתחבר לבורא, מיעוטים נרדפים מצאו בהם מקום בטוח להקים מקום ישוב ובימי מלחמה שימשו ההרים כמקומות בטוחים יחסית לפליטים ולאלו שהיו זקוקים להגנה.
הכרמל הוא מקום המפלט שלי.
כחיפאי גדלתי על טיולי שבת בכרמל עוד מימי הילדות הרחוקים שלי, ועם הזמן מצאתי בכרמל את המקום השקט שלי כשאני צריך זמן למחשבות. זה יכול להיות טיול בוקר של יום שישי כשמסביב כולם עסוקים בהכנות לסופ"ש וההר שקט. לפעמים אני עולה אל ההר בימים גשומים וסוערים ונהנה ללכת בין הערפילים ביערות ולגלות זרימת מים בנחלים האכזבים בדרך כלל.
בשלהי תקופת הסגר הראשונה של ימי הקורונה הארורים, כשכבר הצצנו מבעד לחלון והתחלנו לגנוב יציאות החוצה בחסות ההקלות יצאתי לטיול מעגלי בלב הכרמל. ערב לפני ישבתי מול המפה (אמיתית כזו... מנייר) וחיברתי כמה מסלולים יחד לכדי מסלול מעגלי שרובו עובר בנתיבים שעדיין לא יצא לי ללכת בהם. הייתי לבד לבד, רק אני וההר הירוק האהוב. מסביב עוד היה אוויר נקי וקריר של סוף האביב ובהחלט ההר שוב מילא את תפקידו ושימש לי מקום מפלט ורוגע.
המסלול שהרכבתי מתחיל ומסתיים ליד האוניברסיטה בחיפה ליד מחסום הכניסה לשמורת שוויצריה הקטנה, אורכו כשישה וחצי קילומטרים והוא לא קשה במיוחד אבל בחלק מהמקומות מצריך טיפוס בסלומות ובמפלוני סלע. רוב המסלול מוצל אבל תחילתו וסופו חשופים לשמש. עוד דבר שחשוב להדגיש הוא שבימי החורף חלקים מהמסלול עלולים להיות חלקים וכדאי מאוד להזהר.
בגדול נתיב ההליכה במסלול הוא - ירידה לערוץ נחל גלים, עליה בנתיב נחל כלח וממנו דרך הצניר בכרמל ושווצריה הקטנה חזרה לרכב. כדי שתהיה לנו שפה משותפת, הינה לינק למפה עם המסלול המסומן.
נקודת ההתחלה של המסלול היא בחניון כלניות (ככה גם בוויז) הסמוך לכניסה לשוויצריה הקטנה, ממש מול אוניברסיטת חיפה. למגיעים מכיוון חיפה, נעבור את כיכר האוניברסיטה ומיד מצד ימין נזהה את החניון (זו גם נקודת הסיום למסלול המעגלי).
מהחניון נאתר שילוט לכיוון נחל גלים וסימון שבילים ירוק ונתחיל ללכת במורד. זה קטע יפה ומיוחד של המסלול, במיוחד בחודשי מרץ אפריל ומאי. מולינו מורדות הכרמל ובאופק הים התיכון. הקטע עובר בצמחיית שיחים נמוכים ובהם המוני שיחי לוטם שבחודשי האביב פורחים בצבעי סגול ולבן. חשוב להגיד שיתכן וחלק מנתיב השביל לא יהיה מפולס בצורה טובה מאחר והמסלול לא מאוד מטוייל ולכן תאלצו לפלס לעצמכם נתיב בין השיחים. אם תרימו עיניים לשמיים בקטע הזה, תוכלו לזהות נשרים דואים בשמי הכרמל. המראה המרהיב של הנשרים, הודות לפעילות השבתם של הנשרים לטבע על ידי רשות הטבע והגנים בחי בר שנמצא ממש לא רחוק מהמסלול.
אחרי הליכה של בערך קילומטר וחצי נגיע לערוץ נחל גלים, ומכאן גם מתחיל החלק המוצל של ההליכה שלנו.
הנוף הפתוח שהלכנו בו עד עכשיו יסגר ונמצא את עצמנו בתוך יער ירוק וקסום מלא בעצי אלון וער אציל. אם נגיע אחרי או במהלך החורף סביר שטחב ירוק יכסה את הסלעים ויוסיף עוד קסם למראות.
אחרי שבע מאות מטרים של הליכה בערוץ נחל גלים בסימון הירוק, נגיע לפיצול שבילים עם סימון כחול. אם נפנה ימינה נוכל לרדת בהמשך ערוץ נחל גלים עד לטירת הכרמל ובדרך לעבור במעיין עין קדם הנהדר. זו אופציה טובה שמצריכה להשאיר רכב בטירת הכרמל לפי התיאור בלינק שצירפתי על עין קדם.
אבל במקרה שלנו, נפנה שמאלה ונכנס אל ערוץ נחל כלח בסימון שבילים כחול. אם עד עכשיו צעדנו בנחל גלים המוצל והטחוב, כעת נבין שנחל כלח טחוב ומוצל עוד יותר. ההליכה בערוץ שלווה ונעימה כשמפעם לפעם נצטרך לטפס על מפלוני סלע בזהירות. אחרי קצת יותר מקילומטר וחצי של הליכה בנחל כלח הנפלא והשקט, נגיע לקטע שבו נצטרך לטפס בשני סולמות יחסים גבוהים המקובעים לסלע. אין משהו קשה או מאתגר בטיפוס חוץ מהצורך להזהר במיוחד אם מגיעים בחורף כשהעסק חלק או אם אתם ילדים.
אחרי הטיפוס בסולמות נצא מערוץ נחל כלח ונגיע שוב לצומת שבילים:
ישר בסימון כחול - המשך ערוץ נחל כלח שעליו אפשר לקרוא כאן.
ימינה בסימון אדום - לכיוון בית אורן בקטע שבו במאי פורח השושן הצחור.
שמאלה (הבחירה שלנו) - לכיוון חניון שוויצריה הקטנה בסימון שבילים אדום.
כשנצא מערוץ הנחל המוצל (רגע לפני שנכנס לעוד אחד) נגלה שוב מולינו את אחת הנקודות היפות ביותר בכרמל. שוב השילוב המופלא בין הר ירוק לים כחול ומצוקי סלע אדירים משני הצדדים - חפשו עוד מקום כזה בארץ ולא תמצאו. נלך ממש הליכה קצרצרה בשביל המסומן אדם ונזהה פניה ימינה לשביל מסומן ירוק לעוד ערוץ מוצל וירוק - נפנה בפניה הזו ונטפס במעלה הערוץ האכזב.
בשלב מסויים נעבור שער ברזל חלוד שלא מחובר לשום גדר ומיד אחריו נזהה שביל צר לכיוון ימין, נצעד בו ונגיע למרפסת הכי שווה בכרמל - הידועה בשם הצניר של הכרמל. זו נקודה פשוט מושלמת לפק"ל קפה, או סתם ישיבה שקטה מול הרוח והנוף. אפשר להגיע לנקודה הזו גם בטיול מעגלי קצר שיתאים לכולם עליה כתבתי כאן.
אחרי שנחנו ונהננו מהאוויר הנעים בצניר, נחזור לערוץ המסומן ירוק ונעלה עוד מספר דקות לחניון המרכזי של שוויצריה הקטנה. נמשיך עם הכביש שיוצא מהחניון ולאחר מרחק קצר נפנה שמאלה עם הסימון השחור שיוביל אותנו עד לנקודת הסיום ליד הרכבים, כקילומטר וחצי הליכה. השביל השחור עובר ליד חניון המבצר האחרון, על שם תכנית ההתבצרות והלחימה בנאצים מימי מלחמת העולם השניה. ליד השביל אפשר לראות תעלות בונקרים שנחפרו על ידי הבריטים וההגנה כחלק מההכנות לפלישה גרמנית לארץ. בסופו של דבר נבלמו הגרמנים על ידי הבריטים במצרים. התעלות והבונקרים חיכו עד שנות ה2000 אז נחשפו מחדש ע"י מיקי גוטשלק שאביו היה בין אלו שחפרו אותן יחד עם הבריטים. אחרי עבודה מאומצת והתנגדות של הנהלת פארק הכרמל התגייסו בתי הספר בעיר הצטרפה העירייה ונחנך השביל ושלטי ההסבר שיש במקום כיום.
משם נמשיך עם השביל השחור עוד בערך עשר דקות עד שנחזור חזרה לחניון הכלניות שם מחכים לנו הרכבים.
אני רק שאלה:
אז כמה אמרנו שהולכים והאם זה קשה? שישה וחצי קילומטרים, מתוכם בערך 2/3 מוצלים. סה"כ רמת קושי בינונית לדעתי.
באיזו עונה הכי שווה להגיע? הכרמל בשיאו באביב, אבל המסלול מתאים לכל השנה למעט ימים חמים במיוחד.
מה עוד באזור? הכנסתי כמה לינקים בפוסט, אבל שווה לבדוק גם את עין אלון לא רחוק מחניון האגם.
אבל רגע, אם הגעתם עד לכאן... אתם מוזמנים להרשם לניוזלטר כדי לקבל התרעה למייל כשאעלה עוד פוסט לבלוג, ואתם הרבה יותר ממוזמנים לעקוב אחרי גם באינסטגרם כי ממש כיף שם.