בניגוד להרגלי את הטיול המשפחתי השנתי שלנו לבולגריה הזמנתי יחסית מעט זמן מראש. אלו ימי מלחמת חרבות ברזל. חוסר הוודאות קיצוני ולקח לנו הרבה זמן לקבל את ההחלטה לטוס. אחרי הטיול העמוס הארוך והלא זול באנגליה חיפשתי יעד קרוב וזול עם טבע איכותי והפור נפל על בולגריה. את נופי הבלקן כבר הכרתי בטרק שעשיתי באלבניה וקוסובו, ומבירורים שונים שעשיתי הבנתי שלבולגריה יש אחלה סחורה להציע בתחום הטיולים.
כן אני יודע שלישראלים בולגריה נקשרת בדרך כלל לחופשת סקי בבנסקו או לחופשת בטן גב בורנה או בורגס. ובכן, דעו לכם שבולגריה היא יעד אדיר לטיולי טבע בהרים והיא נהדרת למשפחות או לזוגות שמחפשים חופשה זולה, קרובה עם אוכל טוב ועם טיולים בנופים מרהיבים.
חשוב לי באותה נשימה גם לכתוב שבאזורים שבהם טיילנו - רכס הפירין ורכס הרילה לא היה שפע של אטרקציות או עיירות שוקקות חיים כמו באוסטריה למשל. הטיול באזורים שבהם היינו התמקד באמת בטבע ופחות באטרקציות. מאחר והגענו בקיץ גם העיירה בנסקו שבה שהינו חלק מהזמן היתה יחסית רדומה לעומת החורף שמהווה את שיא העונה בעיירה הקטנה. קחו את העניין הזה בחשבון לפני שאתם קונים כרטיסי טיסה ותגיעו מוכנים לעניין הזה.
קצת מידע כללי על בולגריה לפני שצוללים לטיולים שעשינו:
בולגריה שוכנת בלב הבלקן ושייכת לגוש המזרחי הסובייטי לשעבר. זה אומר שילוב של אוכל בלקני נהדר ועלויות מחיה זולות משמעותית מישראל. למי שביקר ברומניה, אז זה בערך הסגנון רק טיפה יותר מפותח.
אם הזכרנו אוכל, אז באמת מה כבר אפשר לספר על אוכל בולגריה? סלטים טובים, הרבה ירקות וגבינה, בשר גריל טוב ותבשילים. אמנם היו לנו נפילה או שתיים במסעדות אבל בגדול אם תבחרו בתפריט ממנות הגריל, סיכוי טוב שתקבלו אחלה מנה.
הכבישים והתחבורה בבולריה הפתיעו אותי לטובה. לא... זו לא אוסטריה מבחינת משמעת הנהגים אבל כמעט ולא נתקלנו בנהיגה פרועה או לא סבלנית מצד המקומיים (כמעט... כן?). הכבישים טובים, השלטים ברורים, יש תחנות דלק ובאופן כללי התחושה על הכביש נוחה. רכב שכרנו דרך חברת top rent a car ששולטת בשוק בבולגריה. המחיר שהם נתנו היה ממש נוח והרכב היה נהדר. קחו בחשבון שהחברה מעט מיושנת ותהליך החתימה וההזדכות על הרכב עלול לקחת מעט זמן.
נכון לשנת 2024 בעת כתיבת הפוסט המטבע הבולגרי המקומי שווה כשני שקלים ללבה בולגרית אחת. שילמנו ברוב המקומות באשראי ובמקומות כמו שווקים, ובחלק מהרכבלים דרשו מזומן אבל אני מניח שזה ישתנה עם הזמן.
באופן כללי המקומיים היו נחמדים מאוד ומסבירי פנים. רוב האנשים שפגשנו דיברו אנגלית ובמקרים רוסית ככה שדוברי הרוסית שבינכם יסתדרו נהדר בבולגריה (כולל קריאת שלטים שכתובת באותיות קירליות).
מזג האוויר שתפס אותנו היה חם מאוד בגבהים הנמוכים (מעל 30 מעלות). הרבה מאוד מקומות כולל צימרים ומלונות לא מצויידים במזגנים, קחו את זה בחשבון. ברגע שהתחלנו לטפס לגובה לטיולים שלנו נהיה נעים וקריר ככה שזה לא השפיע על הטיולים עצמם.
מעיינות חמים, כן גם את זה יש גם באזור הרילה וגם בפירין. אנחנו הגענו לבולגריה במזג אוויר קיצי וחם ככה שלי יותר התאימה אמבטיית קרח מאשר מעיינות חמים, אבל האופציה קיימת. בד"כ מדובר באתר מוסדר עם מספר בריכות וכניסה בתשלום, חיפוש בגוגל יציף לכם את המרכזיים שבהם.
ועכשיו לתכלס, מה ואיפה עשינו בבולגריה?
בגדול בבולגריה ארבעה רכסים מרכזיים שמאפשרים טיולים וטרקים - רכס הרי הבלקן בצפון בגבול עם רומניה, רכס הרודופי בדרום המדינה בגבול עם יוון ושני רכסים שהם גם פארקים לאומיים במערב/דרום מערב המדינה - הרילה והפירין. הרילה כולל גם את הפסגה הגבוהה ביותר בבולגריה, פסגת הר מוסלה בגובה 2925 מטרים (קצת יותר גבוה מהאולימפוס).
שני הפארקים הלאומיים עמוסים בשבילים מעולים לטיולים יומיים ולטרקים שעוברים בין בקתות. השבילים מסומנים מעולה עם שילוט ברור וצבעים ברורים לשבילים. אני נעזרתי באפליקציית mapy המעולה והורדתי לפני הנסיעה את המפות שלה לאוף ליין כדי לא להיות תלוי בקליטה סלולארית. הטיולים שלנו היו בממוצע באזור הגובה של 2100-2300 מטרים.
כשאני חושב על זה, אז קשה למצוא מסלול "ידידותי" וקליל למשפחות שלא מיטיבות לכת. רוב המסלולים שמצאתי בתכנון היו ברמת קושי בינונית פלוס ומעלה וכללו עליות וירידות ברמות שונות.
מי שישקיע אנרגיה בטיולים מובטחים לו נופים מטורפים של פסגות ואגמי קרחונים כחולים ומהממים.
ועכשיו הודעה חשובה: מי שמתכנן לטבול באותם אגמים כחולים ומהממים (כמוני למשל) צפויה לו אכזבה קלה. הכניסה לאגמים אסורה בתכלית האיסור מאחר ומדובר במערכות טבע רגישות מאוד. הבולגרים שומרים מכל משמר על הפארקים שלהם ובאמת למרות שהיה קצת חם לא נתקלנו באנשים שנכנסו למים. יש גם פקחים שיכולים לפנק אותכם בקנס שמן... אז כן, אני יודע שקשה... תתאפקו ותעשו מקלחת קרה חזרה במלון.
הטיולים שלנו ברכס הפירין:
שהינו בעיירה בנסקו החביבה ביותר והיא נמצאת שעתיים נסיעה מהבירה סופיה. יש בה רחוב ראשי עם מלא מסעדות בולגריות שנראות אותו דבר. ויש בה מאפיה אחת של המאפה הלאומי הבולגרי - הבניצה. זה שם המקום Banski Samun, תודו לי אחר כך. ברור ששיא העונה של בנסקו הוא בחורף אז היא גם מוצפת בתיירים. אנחנו נתקלנו ברחובות בעיקר במשפחות מקומיות שבאו לנפוש חופשת קיץ באזור.
מבקתת בזבוג לאגם פופוב (לינק למפה)
מסלול הלוך חזור של 8 ק"מ סה"כ, עם טיפוס מצטבר של 180 מטרים. על המפה ומהתיאור היבש זה קצת מטעה כי הטיול הזה היה קשה יותר ממה שחשבתי. התחלת המסלול בבקתת בזבוג אליה מגיעים ברכבל פתוח בנסיעה די ארוכה מהנקודה הזו.
זה היה טיול טוב כדי ככה להכנס לעניינים. תחילת המסלול מהבקתה לצד אגם קטן ועגול וכחול ויפה וממנו עליה עצבנית להמשך המסלול עד לאגם פופוב. האגם כחול ויפה ומוקף בשרשרת הרים מסביבו. הדרך אליו היתה מלאה באוכמניות ובפלגי מים קטנים שזרמו והנעימו את הסאונד.
מסלול מעגלי מביקתת ויחרן (לינק למפה)
מסלול מעגלי של כשישה קילומטרים עם טיפוס מצטבר של 300 מטרים. במקור תכננתי פה משהו יותר ארוך שכולל את האגם הגבוה יותר במפגש השביל אדום וירוק (תציצו במפה ותבינו) אבל בפועל הלכנו על משהו קצר יותר. זה היה טיול מהמם שעובר בכמה וכמה אגמים ולצד זרימות מים יפות ובלב עמק מהמם עם נחל שזורם במרכזו.
המסלול מתחיל מביתת ויחרן (vihren hut) אליה מגיעים ברכב פרטי. אבל חשוב מאוד מאוד! אם מגיעים אחרי השעה שמונה הכביש נסגר וזה יוסיף לכם הליכה די ארוכה ומסריחה על הכביש. לכן, תגיעו לטיול הזה מוקדם, תחנו כמו שצריך קרוב לביקתה ושבו בכיף לקפה של בוקר לפני ההליכה.
עוד טיפ, לכו לפי הסימון ששמתי בלינק - כלומר הלוך על הצד המזרחי של העמק וחזור מצידו המערבי. בצורה כזו הפרש הגובה יפרס על מרחק גבוה יותר או במילים פשוטות - עליה פחות כסאח ויותר נעימה לרגליים.
פעילות נוספת שעשינו ונהננו מאוד באזור (כשעה נסיעה מבנסקו) היתה ראפטינג על נהר הסטרומה. הזמנתי מראש בחברת reflip ונהננו מאוד. הראפטינג היה בטיחותי אבל מספיק מסעיר ומהנה גם למתבגרים. קיבלנו קסדות, נעליים לראפטינג ובעונת האביב מקבלים גם חליפות וכפפות. יש לא מעט חברות שעושות ראפטינג על הסטרומה, שווה להשוות מחירים וביקורות בגוגל.
נקודה נוספת ששווה ביקור ונמצאת בין הרילה לפירין היא מנזרי הרילה המפורסמים. האתר הוא אתר לשימור של אונסקו ובהחלט שווה ביקור על הדרך אבל לא הייתי נוסע לשם במיוחד רק עבור המנזרים. הכניסה לאתר חינם אבל יש שם מוזיאון ומגדל שמצריכים תשלום. בצמוד למנזר יש גם מאפיה קטנה שבה אפשר לקנות לחם מיוחד ומעין ספינג' בולגרי עם ריבה ואבקת סוכר... אולי במחשבה שניה שווה להגיע במיוחד לשם.
הטיולים שלנו ברכס הרילה:
הרילה קרובים יותר לסופיה, בערך שעה ורבע נסיעה. הרכס נראה יותר מיוער מהפירין במבט ראשון אבל כשנכנסים לתוכו מבינים שהוא יפה לא פחות ומאפשר גם מגוון רחב של טיולי יום וטרקים של מספר ימים בין בקתות.
מסלול שבעת האגמים (לינק למפה)
גולת הכותרת של האזור ואולי המסלול המפורסם ביותר בבולגריה ובצדק רב. מדובר בטיול מעגלי של כשבעה קילומטרים עם טיפוס מצטבר של 300-400 מטרים. הטיול עובר בין מספר אגמים (לא ספרתי אם באמת שבעה או יותר) ובין לבין נקודות תצפית מטורפות על המשך הרכס ופסגותיו הגבוהות יותר.
המסלול מתחיל מבקתת rilski ezera שאליה מגיעים ברכבל פתוח מהנקודה הזו (תשלום במזומן). שווה להגיע מוקדם כדי להמנע מתור ארוך בקופה לרכבל.
טיפ חשוב למסלול - לכו נגד כיוון הזרם, והפוך ממה שמסומן במפה שצירפתי. או במילים פשוטות - ביציאה מהבקתה תמשיכו ישר ואל תעלו ימינה. ככה תחלקו את הפרשי הגובה למרחק ארוך יותר ותרוויחו עליה מתונה יותר.
כדי למקסם את ההנאה (והמאמץ) אני ממליץ בחום לעלות לפחות עד אגם okoto לתצפית מטורפת על האזור ועל האגם שמתחתיו ושנראה קצת כמו חצי סהר. העליה אמנם קשה אבל תוך 20-30 דקות אתם למעלה מול נוף היסטרי ואגם מטורף וצלול.
מפל סקאקאביצה (לינק למפה)
הטיול הזה הוכתר כטיול המפתיע של החופשה שלנו ובצדק רב. הרעיון היה פה לגוון מהפסגות והאגמים וללכת ביער. הטיול הזה הוא טיול הלוך חזור באורך של כשמונה ק"מ ועם טיפוס מצטבר של כארבע מאות מטרים. תחילת המסלול במעין מלון או בקתה נטושה קצת לפני הרכבל לשבעת האגמים בנקודה הזו. על שביל רחב ואחרי בערך עשרים דקות ימינה לפי השילוט עם השביל שנכנס ליער.
השביל עולה ומתפתל בתוך היער היפה והמרשים ובשלב מסויים נצמד לערוץ שזורם במפלונים יפים בתוך היער. בהמשך עוברים ליד בקתת סקאקביצה שהיא בקתת ההרים הראשונה בבולגריה. ממנה עוד 40 דקות הליכה עד למפל המרשים כשבדרך שוב עוברים ליד מפלונים ביער ואז יוצאים למן עמק רחב ומהמם מלא בפריחה אלפינית יפהפיה.
המפל עצמו מרשים, אני מעריך משהו כמו 70-80 מטרים גובה ישירות מהמצוק. ככל שתגיעו קרוב יותר לאביב ככה הזרימה תהיה מרשימה יותר. אנחנו התפנקנו כל הדרך בערימות של פטל שגדל בעמק בכמויות מסחריות. אפשר להגיע ממש למרגלות המפל בהליכה זהירה על שביל לא מסומן שחלקו על בולדרים חלקים - אז בבקשה להזהר.
זהו בגדול, בולגריה באמת התגלתה כאופציה מעולה למי שאוהב טבע הררי ופראי בעלות נמוכה ועם טיסה קצרה ולא כבדה מדי. אני באמת חושב שאפשר למצוא עוד המון מסלולים טובים וארוכים יותר או קשים יותר עד לרמה של טרקים של כמה ימים. מי שמחפש חופשה עם אוריינטציה יותר קלה ועם אטרקציות שווה ישמור את בולגריה להזדמנות אחרת.
אחרי כל היופי הזה, באינסטגרם שלי תוכלו לראות היילייטס של הסטורי מכל הטיולים האלה, ובכלל כיף שם אז אתם יותר ממוזמנים ומוזמנות.
הי,
כיף לך!תודה! בכמה ימים הסתכם הטיול?